ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 82: תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור › פיסקה 2 (יז ע"ב)

האותיות גוף והנקדות רוח - והנשמה התנועה המלמדת דרך אמת

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - פתיחת החבור בבקשת רשות, והנקדות והטעמים בשעור הנר השחור · מאמר 82 · פיסקה 2 · דף יז ע"ב

לשון הזוהר

[וילנא יז ע"ב] וְהַמַּשְׂכִילִים יַזְהִרוּ. ° וְהַמַּשְׂכִּילִים לְאַפִּיקוּ דְּאַתְוָן, ° דְּאִתְמְשַׁח בְּמִשְׁחָתָא, רֵישָׁא וְגוּפָא וְשׁוּלֵי דְּזַנְבֵי. טוּרֵיהוֹן ° יָתְבֵי כְּגוּפָא בְּלָא רוּחָא. ° נַפְשָׁא בְּסָכְלְתָנוּ, דגשא וְרַפְיָא, זְמִינִין לָקָבְלֵהּ רוּחָא. ° רוּחָא, נִקּוּדֵי דְּאִתְתַחְמָן בִּתְחוּמֵיהוֹן, לְאָחַיָּא גּוּפָא וּלְמֵיקָם לֵהּ עַל רַגְלַיָּא לְאַעֲנָאָה בְּאוֹרְחָא. וְלָא יָדְעֵי לְמֵיהַךְ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא לְקַמָּא וְלַאֲחוֹרָא. יַזְהִרוּ ° כְּזוֹהֲרָא, דְּנִשְׁמָתָא אִנּוּן תְּנוּעֵי, לְמֵילַף אוֹרְחָא לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, וּלְמֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט דְּלָא יִסְטוּן מִנֵּהּ. ° כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, ° דְּאִיהוּ כִּגְלִידָא תַּקִּיפָא דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָתָא, דְּאִיהוּ קָאִים בְּשִׁעוּרָא סָתִים, וּלְתַתָּא בְּרָזָא דְּמִשְׁחָתָא דְּבוּצִינָא. ° וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים אִנּוּן פְּסִיקֵי תְּנוּעֵי, ° דְּאִנּוּן (וילנא יז ע"ב) מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְלָא לְכֹלָּא. כַּכּוֹכָבִים שבעה דְּנָהֲרִין וְנָטְלִין לְאַעֲנָאָה עָלְמָא, מִנְּהוֹן לִימִינָא וּמִנְּהוֹן לִשְׂמָאלָא. זַנְבֵי שׁוּלֵיהוֹן כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה דְּקַיְּמָא עַל נוּרָא דְּלָא אֻכָּלָא, וְהִיא אֶשָּׁא דְּאַסְנָא דְּאִתְחֲזֵי וְלָא אָכלָה. אִית אֶשָּׁא סָבִיל אֶשָּׁא, וְאִית אֶשָּׁא אָכלָה אֶשָּׁא. ז' נָטְלֵי וְז' קַיְּמֵי. תְּמִינָאָה אִתְחֲזֵי בְּהוּ. ° תְּשִׁיעָאָה נָטִיל לוֹן:

תרגום

וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ. וְהַמַּשְׂכִּילִים - לְהוֹצִיא אֶת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּמִדָּה, רֹאשׁ וְגוּף וְשׁוּלֵי הַזְּנָבוֹת. הָרִים שֶׁלָּהֶם יוֹשְׁבִים כְּגוּף בְּלֹא רוּחַ. הַנֶּפֶשׁ בְּטִפְּשׁוּת, דָּגוּשׁ וְרָפֶה, מוּכָנִים לְקַבֵּל רוּחַ. הָרוּחַ - נְקֻדּוֹת הַנִּתְחָמוֹת בִּתְחוּמָן, לְהַחֲיוֹת הַגּוּף וּלְהַעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, לְהוֹלִיכוֹ בַּדֶּרֶךְ. וְאֵינָם יוֹדְעִים לָלֶכֶת יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, קָדִימָה וְאָחוֹרָה. יַזְהִירוּ כְּזֹהַר, שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא הַתְּנוּעָה, לְלַמֵּד אֶת הַדֶּרֶךְ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁלֹּא יִסְטוּ מִמֶּנָּה. כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, שֶׁהוּא כְּעוֹר קָשֶׁה שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַיָּה, שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּשִׁעוּר סָתוּם, וּלְמַטָּה בְּסוֹד מִדַּת הַנֵּר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים הֵם הַתְּנוּעוֹת הַנִּפְסָקוֹת, שֶׁהֵם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְלֹא הַכֹּל, כַּכּוֹכָבִים - שֶׁבַע הַמְּאִירוֹת וְנוֹסְעוֹת לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, מֵהֶן לְיָמִין וּמֵהֶן לִשְׂמֹאל. זְנָבוֹת שׁוּלֵיהֶם כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה הָעוֹמֶדֶת עַל אֵשׁ שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְהִיא אֵשׁ הַסְּנֶה הַנִּרְאֵית וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת. יֵשׁ אֵשׁ סוֹבֶלֶת אֵשׁ, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. שֶׁבַע נוֹסְעוֹת וְשֶׁבַע עוֹמְדוֹת. הַשְּׁמִינִית נִרְאֵית בָּהֶן. הַתְּשִׁיעִית נוֹשֵׂאת אוֹתָן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [וילנא יז ע"ב] והמשכילים יזהרו. ° והמשכילים לאפיקו דאתון, ° דאתמשח במשחתא, רישא וגופא ושולי דזנבי. טוריהון ° יתבי כגופא בלא רוחא. ° נפשא בסכלתנו, דגשא ורפיא, זמינין לקבלה רוחא. ° רוחא, נקודי דאתתחמן בתחומיהון, לאחיא גופא ולמיקם לה על רגליא לאענאה באורחא. ולא ידעי למיהך לימינא ולשמאלא לקמא ולאחורא. יזהרו ° כזוהרא, דנשמתא אנון תנועי, למילף אורחא לימינא ולשמאלא, ולמיהך בארח קשוט דלא יסטון מנה. ° כזהר הרקיע, ° דאיהו כגלידא תקיפא דעל גבי חיותא, דאיהו קאים בשעורא סתים, ולתתא ברזא דמשחתא דבוצינא. ° ומצדיקי הרבים אנון פסיקי תנועי, ° דאנון (וילנא יז ע"ב) מצדיקי הרבים ולא לכלא. ככוכבים שבעה דנהרין ונטלין לאענאה עלמא, מנהון לימינא ומנהון לשמאלא. זנבי שוליהון כשולי קדרה דקימא על נורא דלא אכלא, והיא אשא דאסנא דאתחזי ולא אכלה. אית אשא סביל אשא, ואית אשא אכלה אשא. ז' נטלי וז' קימי. תמינאה אתחזי בהו. ° תשיעאה נטיל לון:

התרגום: והמשכילים יזהירו. והמשכילים - להוציא את האותיות, שנמשחו במדה, ראש וגוף ושולי הזנבות. הרים שלהם יושבים כגוף בלא רוח. הנפש בטפשות, דגוש ורפה, מוכנים לקבל רוח. הרוח - נקדות הנתחמות בתחומן, להחיות הגוף ולהעמידו על רגליו, להוליכו בדרך. ואינם יודעים ללכת ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה. יזהירו כזהר, שהנשמה היא התנועה, ללמד את הדרך ימינה ושמאלה, וללכת בדרך האמת שלא יסטו ממנה. כזהר הרקיע, שהוא כעור קשה שעל גבי החיה, שהוא עומד בשעור סתום, ולמטה בסוד מדת הנר. ומצדיקי הרבים הם התנועות הנפסקות, שהם מצדיקי הרבים ולא הכל, ככוכבים - שבע המאירות ונוסעות להנהיג את העולם, מהן לימין ומהן לשמאל. זנבות שוליהם כשולי קדרה העומדת על אש שאינה אוכלת, והיא אש הסנה הנראית ואינה אוכלת. יש אש סובלת אש, ויש אש אוכלת אש. שבע נוסעות ושבע עומדות. השמינית נראית בהן. התשיעית נושאת אותן.

מן המפרשים

אור יקר: ולא ידעי למיהך ההנהגות כולם אל הסכמה אחת לקמא כולם אל הרחמים, לאחורא כולם אל המלכות, לימינא כולם אל החסד, לאחורא כולם אל הדין, עד שיתפשט אליהם בחינת הנשמה שהוא הכתר,, והיינו אומרו.

ביאור הגר"א: והמשכילים יזהירו לאפיקו כו'. כמש"ל דף פ"א א' משכילים אלין אתוון דאורייתא יזהירו אלין נקודין כו' ע"ש כל המאמר. ובפ' בראשית ד' ט"ו ב' והמשכילים יזהירו כגוונא כו' ע"ש [וז"ל: וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ , אַתְוָון וְנִקּוּדֵי.…

לכל המפרשים על פיסקה זו