ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 80: תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן › פיסקה 27 (יב ע"ב)

טעמים ונקדות ואותיות רמוזים באל"ף - ורקיע בהפוך אותיותיו עקר האמונה

תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - מלחמת סמא"ל בשם מ"ב, ואבן הבחן של רועה נאמן · מאמר 80 · פיסקה 27 · דף יב ע"ב

לשון הזוהר

וְאִם לֵית דְּחִילוּ לֵית חָכְמָה. וּבְהַאי מָ"ה ° מֵעִיד עַל עִלַּת כָּל עִלָּאִין, ׳כִּי לֹא יָדְעוּ׳ מַ"ה הוּא. וּמִסִּטְרָא דְּחָכְמָה אִנּוּן נִקּוּדִין. כְּגַוְנָא דָּא י', קוֹצָא דִּלְתַתָּא וְקוֹצָא דִּלְעֵלָּא וְנִקּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אַחֲזֵי עַל כֶּתֶר עִלָּאָה, דְּבֵהּ תְּלָת קְטִירִין וְאִנּוּן רְמִיזִין בְּיוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. ° וְכָל אָת אַחֲזֵי ד' אַתְוָן, דְּאִנּוּן יְבָרֶכְךָ יהו'ה יָאֶר יהו'ה יִשָּא יהו'ה, י"ב אַתְוָן ° דְּתַלְיָן מִן י', וּבֵיהּ אִנּוּן תְּלָת עֶשֶׂר מְכִילָן חַד. ° כְּגַוְנָא דָּא י', קוֹצָא לְעֵלָּא חַד, וְקוֹצָא לְתַתָּא תְּרֵין, וּנְקֻדָּה בְּאֶמְצָעִיתָא הָא תְּלָת. וְאוֹת י' בְּחֻשְׁבָּנֵהּ עֶשֶׂר, ° הא י"ג מְכִילָן דְּרַחֲמֵי ° דְּאִתְּמַר בְּהוֹן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת. וּמִסִּטְרָא דִּנְקֻדִּין אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה ° בַּת קוֹל, כְּמָא דְּאוֹקִימְנָא כְּגַוְנָא דָּא. ° וּמִסִּטְרָא דְּטַעֲמֵי אִתְקְרִיאַת שְׁכִינְתָּא מַחֲשָׁבָה כְּגַוְנָא דָּא. ° וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּאָת אָלֶף. בָּהּ אִתְרְמִיזוּ טַעֲמֵי לְעֵלָּא, נִקּוּדִין לְתַתָּא, אַתְוָן בְּאֶמְצָעִיתָא. וְכֹלָּא אִיהוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְשִׁית יוֹמֵי בְּרֵאשִׁית. וְאִנּוּן כ"ו כְּחֻשְׁבַּן יהו'ה, דְּכָלִיל טַעֲמֵי וְנִקּוּדֵי וְאַתְוָן כְּגַוְנָא דָּא יְהוָֹ"ה. וְאִנּוּן טַעֲמֵי וְנִקּוּדֵי מַיִן עִלָּאֵי כְּגַוְנָא דָּא, מַיִן נוּקְבִין כְּגַוְנָא דָּא, רָקִיעַ דְּאֶמְצָעִיתָא כָּלִיל כָּל אַתְוָן בְּגִינֵהּ אִתְּמַר ° ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם ° וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם׳ (בראשית א), רָקִיעַ בְּהִפּוּךְ אַתְוָן עִיקָּר, וְהַאי אִיהוּ ° עִקַּר הָאֱמוּנָה, וְעָלֵהּ אִתְּמַר ° ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א), ° דְּאִיהוּ רְקִיעָא דִּבְכִתְרָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ מֶרְכָּבָה לְהַהוּא ° דְּאִתְקְרֵי עִיקַּר הָאֱמוּנָה, עִלַּת עַל כָּל עִלָּאִין, ° טָמִיר ° וְגָנִיז.

תרגום

וְאִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. וּבְמָ"ה זֶה מֵעִיד עַל עִלַּת כָּל הָעֶלְיוֹנִים, ׳כִּי'לֹא יָדְעוּ מַה' הוּא׳. וּמִצַּד הַחָכְמָה הֵן הַנְּקֻדּוֹת. כְּעֵין זֶה יוֹ"ד, קוֹץ לְמַטָּה וְקוֹץ לְמַעְלָה וּנְקֻדָּה בָּאֶמְצַע, מַרְאָה עַל כֶּתֶר עֶלְיוֹן, שֶׁבּוֹ שְׁלֹשָׁה קְשָׁרִים, וְהֵם רְמוּזִים בְּיוּ"ד הֵ"י וָא"ו הֵ"י. וְכָל אוֹת מַרְאָה אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן 'יְבָרֶכְךָ ה', יָאֵר ה', יִשָּׂא ה'' - שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת הַתְּלוּיוֹת מִיּוֹ"ד, וּבוֹ הֵן שָׁלֹשׁ, עֶשֶׂר מִדּוֹת אֶחָד. כְּעֵין זֶה יוֹ"ד: קוֹץ לְמַעְלָה אֶחָד, וְקוֹץ לְמַטָּה שְׁנַיִם, וּנְקֻדָּה בָּאֶמְצַע - הֲרֵי שָׁלֹשׁ. וְאוֹת יוֹ"ד בְּחֶשְׁבּוֹנָהּ עֶשֶׂר - הֲרֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת. וּמִצַּד הַנְּקֻדּוֹת נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כְּעֵין זֶה. וּמִצַּד הַטְּעָמִים נִקְרֵאת הַשְּׁכִינָה מַחֲשָׁבָה כְּעֵין זֶה. וְהַכֹּל רָמוּז בְּאוֹת אָלֶף, בָּהּ רְמוּזִים הַטְּעָמִים לְמַעְלָה, הַנְּקֻדּוֹת לְמַטָּה, הָאוֹתִיּוֹת בָּאֶמְצַע. וְהַכֹּל הוּא עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וְהֵם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה כְּחֶשְׁבּוֹן יְהֹוָה, הַכּוֹלֵל טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת כְּעֵין זֶה יְהוָֹ"ה. וְהֵם טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת מַיִם עֶלְיוֹנִים כְּעֵין זֶה, מַיִם תַּחְתּוֹנִים כְּעֵין זֶה, רָקִיעַ הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל כָּל הָאוֹתִיּוֹת, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר ' ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמַּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א) ', רָקִיעַ בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת עִקָּר, וְזֶה עִקַּר הָאֱמוּנָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר ' ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א) ', שֶׁהוּא רָקִיעַ שֶׁל הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא מֶרְכָּבָה לְאוֹתוֹ הַנִּקְרָא עִקַּר הָאֱמוּנָה, עִלַּת עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים, טָמִיר וְגָנוּז.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואם לית דחילו לית חכמה. ובהאי מ"ה ° מעיד על עלת כל עלאין, ׳כי לא ידעו׳ מ"ה הוא. ומסטרא דחכמה אנון נקודין. כגונא דא י', קוצא דלתתא וקוצא דלעלא ונקודא דאמצעיתא, אחזי על כתר עלאה, דבה תלת קטירין ואנון רמיזין ביו"ד ה"י וא"ו ה"י. ° וכל את אחזי ד' אתון, דאנון יברכך יהו'ה יאר יהו'ה ישא יהו'ה, י"ב אתון ° דתלין מן י', וביה אנון תלת עשר מכילן חד. ° כגונא דא י', קוצא לעלא חד, וקוצא לתתא תרין, ונקדה באמצעיתא הא תלת. ואות י' בחשבנה עשר, ° הא י"ג מכילן דרחמי ° דאתמר בהון בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות. ומסטרא דנקדין אתקריאת שכינתא תתאה ° בת קול, כמא דאוקימנא כגונא דא. ° ומסטרא דטעמי אתקריאת שכינתא מחשבה כגונא דא. ° וכלא אתרמיז באת אלף. בה אתרמיזו טעמי לעלא, נקודין לתתא, אתון באמצעיתא. וכלא איהו עשר אמירן עשרת הדברות ושית יומי בראשית. ואנון כ"ו כחשבן יהו'ה, דכליל טעמי ונקודי ואתון כגונא דא יהו"ה. ואנון טעמי ונקודי מין עלאי כגונא דא, מין נוקבין כגונא דא, רקיע דאמצעיתא כליל כל אתון בגינה אתמר ° ׳יהי רקיע בתוך המים ° ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א), רקיע בהפוך אתון עיקר, והאי איהו ° עקר האמונה, ועלה אתמר ° ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א), ° דאיהו רקיעא דבכתרא עלאה, דאיהו מרכבה לההוא ° דאתקרי עיקר האמונה, עלת על כל עלאין, ° טמיר ° וגניז.

התרגום: ואם אין יראה אין חכמה. ובמ"ה זה מעיד על עלת כל העליונים, ׳כי'לא ידעו מה' הוא׳. ומצד החכמה הן הנקדות. כעין זה יו"ד, קוץ למטה וקוץ למעלה ונקדה באמצע, מראה על כתר עליון, שבו שלשה קשרים, והם רמוזים ביו"ד ה"י וא"ו ה"י. וכל אות מראה ארבע אותיות, שהן 'יברכך ה', יאר ה', ישא ה' - שתים עשרה אותיות התלויות מיו"ד, ובו הן שלש, עשר מדות אחד. כעין זה יו"ד: קוץ למעלה אחד, וקוץ למטה שנים, ונקדה באמצע - הרי שלש. ואות יו"ד בחשבונה עשר - הרי שלש עשרה מדות של רחמים, שנאמר בהן בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות. ומצד הנקדות נקראת השכינה התחתונה בת קול, כמו שבארנו כעין זה. ומצד הטעמים נקראת השכינה מחשבה כעין זה. והכל רמוז באות אלף, בה רמוזים הטעמים למעלה, הנקדות למטה, האותיות באמצע. והכל הוא עשר אמירות, עשרת הדברות וששת ימי בראשית. והם עשרים וששה כחשבון יהוה, הכולל טעמים ונקדות ואותיות כעין זה יהו"ה. והם טעמים ונקדות מים עליונים כעין זה, מים תחתונים כעין זה, רקיע האמצעי כולל כל האותיות, ובגללו נאמר ' ׳יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א) ', רקיע בהפוך אותיות עקר, וזה עקר האמונה, ועליו נאמר ' ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א) ', שהוא רקיע של הכתר העליון, שהוא מרכבה לאותו הנקרא עקר האמונה, עלת על כל העליונים, טמיר וגנוז.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: מעיד כו'. ר"ל על א"ס מסט' דחכמה, שמסט' דכתר נקרא אין שאין מוש"ג אפי' מציאותו ומסט' דחכמה נקרא יש, ידוע שיש מציאות אבל אין ידוע מהותו:

לכל המפרשים על פיסקה זו