ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 8: תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן › פיסקה 9 (יח ע"א)

פדות השכינה בתשובה - ׳ויפן כה וכה׳ בחמשים אותיות היחוד

תיקוני זוהר · תיקון ו - בראשית קן צפור, גלות השכינה ובניה ורחמי שלוח הקן · מאמר 8 · פיסקה 9 · דף יח ע"א

לשון הזוהר

[יח.] ° וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲסִיר עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, וּשְׁכִינְתָּא אֲסִירַת עִמְּהוֹן, וְאִתְּמַר בָּהּ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וּפוּרְקָנָא דִילָהּ דְּאִיהִי תְשׁוּבָה אִימָּא עִלָּאָה, אִיהִי ° תַלְיָא בִידֵיהוֹן, דְּחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחֵירוּ עִמָּהּ, לָקֳבֵל חַמְשִׁין זִמְנִין דְּאִדְכַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּאוֹרַיְיתָא, דָּא הוּא (שמות ב, יב) וַיִּפֶן כֹּ״ה וָכֹ״ה, בְּאִלֵּין חַמְשִׁין אַתְוָון (דף יח ע״א) דִּמְיַחֲדִין לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, דְּאִית בְּהוֹן כ״ה וְכ״ה אַתְוָון, ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ דְּאִתְעַר לָהּ בְּגַוַּיְהוּ. וְאִיהִי מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלוֹנוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (מלאכי א, ט) ° חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ, ° לְהַהוּא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳ (במדבר יב, יג), דְּאַסְוָותָא בִידֵיהּ, ° דְּאִיהוּ יָד פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ (שמות ב, יב), ° וְאִיהִי ° ׳בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה, וַתְּיַבֵּב׳ (שופטים ה, כח) ° בִּתְרוּעָה ° דְאִיהִי יְבָבָא, ° דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה׳ (בראשית ח, ו), וְדָא יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּתֵיבַת נֹחַ הִיא אִימָּא עִלָּאָה, חַלּוֹן דִּילָהּ הוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְבֵיהּ אוֹר, וְתוֹרָה אוֹר, ° וְאִיהוּ אוֹר הַגָּנוּז.

תרגום

אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהקב"ה אָסוּר עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, וְהַשְּׁכִינָה אֲסוּרָה עִמָּהֶם, וְנֶאֱמַר בָּהּ, אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וּפְדוּתָהּ, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה, אִמָּא עִלָּאָה, תְּלוּיָה בִּידֵיהֶם, שֶׁחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת עִמָּהּ, כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה. וְזֶה ׳וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה׳ (שמות ב, יב), בְּאוֹתָן חֲמִשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁמְּיַחֲדִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם, ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן ׳כ"ה וְכ"ה׳ אוֹתִיּוֹת. ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳ שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּתוֹכָם. וְהִיא מַשְׁגִּיחָה מִן הַחַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵּנוּ׳ (מלאכי א, ט), לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ׳ (במדבר יב, יג), שֶׁהָרְפוּאָה בְּיָדוֹ, שֶׁהוּא יָד פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. ׳וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ׳, וְהִיא ׳בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב׳ (שופטים ה, כח) בִּתְרוּעָה שֶׁהִיא יְבָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה׳ (בראשית ח, ו), וְזֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁתֵּבַת נֹחַ הִיא אִמָּא עִלָּאָה, וְחַלּוֹנָהּ הוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ אוֹר, ׳וְתוֹרָה אוֹר׳, וְהוּא הָאוֹר הַגָּנוּז.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [יח.] ° ווי לון לבני נשא, דקודשא בריך הוא אסיר עמהון בגלותא, ושכינתא אסירת עמהון, ואתמר בה אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים, ופורקנא דילה דאיהי תשובה אימא עלאה, איהי ° תליא בידיהון, דחמשין תרעין דחירו עמה, לקבל חמשין זמנין דאדכר יציאת מצרים באורייתא, דא הוא (שמות ב, יב) ויפן כ״ה וכ״ה, באלין חמשין אתוון (דף יח ע״א) דמיחדין ליה בכל יומא פעמים שמע ישראל, דאית בהון כ״ה וכ״ה אתוון, ׳וירא כי אין איש׳ דאתער לה בגויהו. ואיהי משגיח מן החלונות, דאתמר בהון (מלאכי א, ט) ° חלו נא פני אל ויחננו, ° לההוא דאתמר בה ׳אל נא רפא נא לה׳ (במדבר יב, יג), דאסוותא בידיה, ° דאיהו יד פשוטה לקבל שבים, ׳וירא כי אין איש׳ (שמות ב, יב), ° ואיהי ° ׳בעד החלון נשקפה, ותיבב׳ (שופטים ה, כח) ° בתרועה ° דאיהי יבבא, ° דאתמר בה ׳ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׳ (בראשית ח, ו), ודא יום הכפורים דתיבת נח היא אימא עלאה, חלון דילה הוא עמודא דאמצעיתא, ° דביה אור, ותורה אור, ° ואיהו אור הגנוז.

התרגום: אוי להם לבני אדם, שהקב"ה אסור עמהם בגלות, והשכינה אסורה עמהם, ונאמר בה, אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים. ופדותה, שהיא תשובה, אמא עלאה, תלויה בידיהם, שחמשים שערי חרות עמה, כנגד חמשים פעמים שנזכרה יציאת מצרים בתורה. וזה ׳ויפן כה וכה׳ (שמות ב, יב), באותן חמשים אותיות שמיחדים אותו בכל יום פעמים, ׳שמע ישראל׳, שיש בהן ׳כ"ה וכ"ה׳ אותיות. ׳וירא כי אין איש׳ שמעורר אותה בתוכם. והיא משגיחה מן החלונות, שנאמר בהם ׳חלו נא פני אל ויחננו׳ (מלאכי א, ט), לאותו שנאמר בה ׳אל נא רפא נא לה׳ (במדבר יב, יג), שהרפואה בידו, שהוא יד פשוטה לקבל שבים. ׳וירא כי אין איש׳, והיא ׳בעד החלון נשקפה ותיבב׳ (שופטים ה, כח) בתרועה שהיא יבבה, שנאמר בה ׳ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׳ (בראשית ח, ו), וזה יום הכפורים, שתבת נח היא אמא עלאה, וחלונה הוא עמודא דאמצעיתא, שבו אור, ׳ותורה אור׳, והוא האור הגנוז.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ווי לון כו'. רוצה לומר דמסטרא דלהון קב"ה אסיר בגלות, דלא עביד תשובה כמו שמפרש והולך:

לכל המפרשים על פיסקה זו