שבעת שמות מ"ב שבהם פורחת הנשמה - ותחלת מראות יחזקאל
תיקוני זוהר · תקונים מזהר חדש - שני המשכנות והמועדים, קן השכינה בחבור הזהר ומראות יחזקאל · מאמר 78 · פיסקה 9 · דף ב ע"ב
לשון הזוהר
[וילנא ב ע"ב] אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שק"ו צי"ת דְּנִשְׁמָתָא בְּהוֹן פָּרְחַת לְעֵלָּא בְּכָל לֵילְיָא וְלֵילְיָא, וְהַאי אִיהוּ ° נִשְׁמַת כָּל חַי, דַּאֲצִילוּתָא מֵאִמָּא עִלָּאָה, וְשֶׁבַע שְׁמָהָן אִלֵּין דְּפָרְחַת בְּהוֹן, אִנּוּן שֶׁבַע, דִּכְלִילָן בְּבַת שֶׁבַע דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מִשֶּׁבַע סְפִירָן, דְּעָלַיְהוּ אָמַר דָּוִד (דברי הימים א, כט) ׳לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳. וְאִמָּא עִלָּאָה אִיהִי הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, ° אָדָם הַגָּדוֹל, חָכְמָא, ° וְעֶשֶׂר חָכְמוֹת אִתְקְרִיאוּ עֶשֶׂר סְפִירָן מִסִּטְרֵהּ, וְכֶתֶר עֶלְיוֹן אִתְקְרֵי מִסִּטְרֵהּ חָכְמָה קְדוּמָה, וְאִיהִי יוּ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, דְּאִתְפַּשְּׁטוּתֵהּ בְּעֶשֶׂר סְפִירָן, אֲבָל אִמָּה עִלָּאָה נִשְׁרָא עִלָּאָה דְּאִתְפַּשְּׁטוּתֵהּ בְּשֶׁבַע, וְאִיהִי תְּמִינָאָה וּבָהּ שֶׁבַח מֹשֶׁה ° ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה׳. וּמִנַּהּ תִּשְׁכַּח רָזָא דְּקַן צִפּוֹר, ׳שַׁלַּח תִּשְׁלָח ° אֶת הָאֵם׳ דַּאֲצִילוּת, אַרְיֵה חֶסֶד, שׁוֹר גְּבוּרָה, הַאי אִיהִי מֶרְכַּבְתָא עִלָּאָה. מֶרְכַּבְתָּא תִּנְיָנָא תִּפְאֶרֶת אָדָם תִּנְיָנָא, ° דְּאִתְּמַר בֵּהּ ׳וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם׳ (יחזקאל א), דְּמוּת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, (וילנא ב ע"ב) נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת אִיהִי תַּבְנִית כֻּלְּהוּ, ° הַאי אִיהוּ רָזָא דְּתִקּוּנָא חֲדָא. ° אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא אִתְקְרָאוּ שְׂרָפִים. וּמִסִּטְרָא דְּרוּחָא חַיּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם) וּדְמוּת הַחַיּוֹת ° מַרְאֵיהֶן ׳כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בּוֹעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת׳. ° דא וְאִתְּמַר בְּהוֹן (שם) וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת ד' ׳חַיּוֹת, וְזֶה מַרְאֵיהֶן דְּמוּת אָדָם לְהֵנָּה׳. וְרוּחָא אִיהוּ מִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, ° וְאִית לָהּ אַרְבַּע אַנְפִּין, כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתָא דְּאִית לָהּ ד' אַנְפִּין. אוֹפַנִּים מִסִּטְרָא דְּנֶפֶשׁ וְאִיהִי מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִית לוֹן ד' אַנְפִּין, ° הֶמֶרְכָּבָה דְּאִנּוּן נֶצַח וָהוֹד. ° ׳וְהִנֵּה אוֹפַן אחד בָּאָרֶץ׳ דָּא צַדִּיק. אוֹפַנִּים אִנּוּן מִתַּתָּא לְעֵלָּא חֵיוָן בְּאֶמְצָעִיתָא שְׂרָפִים לְעֵלָּא. ° וְכֻלְּהוּ לְעֵלָּא ° אָדוֹן יָחִיד שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה בְּכֶתֶר, וּבְחָכְמָה אִיהוּ שׁוּלְטָנוּ דְּקָאִים עַל כֻּלְּהוּ בְּעֶשֶׂר אַתְוָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ. אֲבָל מִתַּמָּן לְתַתָּא כֻּלְּהוּ סְפִירָן מְרֻבָּעִין בְּאַרְבַּע אַתְוָן. ° כְּגַוְנָא דָּא בִּינָה יה'ו. הַהוּא בֵּן די'ה אִיהוּ ו' דְּאִתְפַּשְּׁטוּתֵהּ בְּשִׁית סְפִירָאָן. ה' רְבִיעָאָה בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בֵּהּ אִשְׁתְּלִים יהו'ה. מִסִּטְרָא דְּאַרְבַּע אַתְוָן אִלֵּין אִית לְכָל חַיָּה ד' אַנְפִּין, וּמִסִּטְרָא דְּיוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א דְּמוּת אָדָם לְאַרְבַּעְתָּן. ° וְלָקֳבֵל תִּשְׁעָה סַפִּירִין אִלֵּין, חָזָא יְחֶזְקֵאל ° ט' מַרְאוֹת, ° דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שם) ׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳. ואִלֵּין אִנּוּן. חִיזוּ קַדְמָאָה (שם) ׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳. ° הַאי אֶבֶן אִיהוּ שְׁכִינְתָּא ° אֶבֶן סַפִּיר, וִיחֶזְקֵאל חָזָא ° מִתַּתָּא לְעֵלָּא. אִיהוּ חָזָא לָהּ ° כְּמָאן דְּחָזָא מִגּוֹ עֲשָׁשִׁית. חִיזוּ תִּנְיָנָא ׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְּמַעְלָה׳. הָכָא חָזָא ° עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא סָמִיךְ לִשְׁכִינְתָּא, ° וְחָזָא לֵהּ מִגּוֹ מְטַטְרוֹן דְּאִיהוּ שַׁדָּי.
תרגום
אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שק"ו צי"ת - שֶׁל הַנְּשָׁמָה, בָּהֶם פּוֹרַחַת לְמַעְלָה בְּכָל לַיְלָה וָלַיְלָה, וְזוֹ הִיא "נִשְׁמַת כָּל חַי" שֶׁל הָאֲצִילוּת, מֵאֵם עֶלְיוֹנָה, וְשִׁבְעַת הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁפּוֹרַחַת בָּהֶם הֵם שֶׁבַע, הַכְּלוּלִים בְּ"בַת שֶׁבַע" שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע סְפִירוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד (דברי הימים א, כט) 'לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ'. וְאֵם עֶלְיוֹנָה הִיא הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, אָדָם הַגָּדוֹל, חָכְמָה, וְעֶשֶׂר חָכְמוֹת נִקְרְאוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת מִצִּדּוֹ, וְכֶתֶר עֶלְיוֹן נִקְרָא מִצִּדּוֹ "חָכְמָה קְדוּמָה", וְהִיא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת. אֲבָל אֵם עֶלְיוֹנָה, הַנֶּשֶׁר הָעֶלְיוֹן, הִתְפַּשְּׁטוּתָהּ בְּשֶׁבַע, וְהִיא הַשְּׁמִינִית, וּבָהּ שֶׁבַח מֹשֶׁה, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה". וּמִמֶּנָּה תִּמְצָא סוֹד "קַן צִפּוֹר", 'שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם' שֶׁל אֲצִילוּת, אַרְיֵה - חֶסֶד, שׁוֹר - גְּבוּרָה, זוֹ הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה. מֶרְכָּבָה שְׁנִיָּה - תִּפְאֶרֶת, "אָדָם" שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (יחזקאל א) 'וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם', דְּמוּת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, נֵצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת - הִיא תַּבְנִית כֻּלָּם. זֶהוּ סוֹד תִּקּוּן אֶחָד. אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה נִקְרְאוּ שְׂרָפִים, וּמִצַּד הָרוּחַ - חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (שם) וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶן 'כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּידִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת'. וְנֶאֱמַר בָּהֶן (שם)׳וּמִתּוֹכָהּ דְּמוּת אַרְבַּע חַיּוֹת, וְזֶה מַרְאֵיהֶן: דְּמוּת אָדָם לָהֵנָּה׳. וְהָרוּחַ הוּא מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְיֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה פָּנִים, כְּעֵין הַנְּשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַרְבָּעָה פָּנִים. הָאוֹפַנִּים מִצַּד הַנֶּפֶשׁ, וְהִיא מִצַּד הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְיֵשׁ לָהֶם אַרְבָּעָה פָּנִים, הַמֶּרְכָּבָה שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד. '׳וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ׳' - זֶה צַדִּיק. הָאוֹפַנִּים הֵם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, הַחַיּוֹת בָּאֶמְצַע, הַשְּׂרָפִים לְמַעְלָה. וְכֻלָּם לְמַעְלָה - אָדוֹן יָחִיד שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה בְּכֶתֶר, וּבְחָכְמָה שִׁלְטוֹנוֹ הָעוֹמֵד עַל כֻּלָּם בְּעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ. אֲבָל מִשָּׁם וּלְמַטָּה כָּל הַסְּפִירוֹת מְרֻבָּעוֹת בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. כְּעֵין זֶה בִּינָה - יה"ו, אוֹתוֹ "בֵּן דִּי"ה" הוּא וָא"ו שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת. הֵ"א רְבִיעִית - בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, בָּהּ נִשְׁלָם "יהו"ה". מִצַּד אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, יֵשׁ לְכָל חַיָּה אַרְבָּעָה פָּנִים, וּמִצַּד יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א - דְּמוּת אָדָם לְאַרְבַּעְתָּן. וּכְנֶגֶד תֵּשַׁע סְפִירוֹת אֵלֶּה רָאָה יְחֶזְקֵאל תֵּשַׁע מַרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן (שם) '׳נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים׳'. וְאֵלֶּה הֵן: מַרְאֶה רִאשׁוֹן (שם) '׳וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא׳'. אֶבֶן זוֹ הִיא הַשְּׁכִינָה, אֶבֶן סַפִּיר, וִיחֶזְקֵאל רָאָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, הוּא רָאָה אוֹתָהּ כְּמִי שֶׁרוֹאֶה מִתּוֹךְ עֲשָׁשִׁית. מַרְאֶה שֵׁנִי: '׳וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳'. כָּאן רָאָה אֶת עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא נִסְמָךְ לַשְּׁכִינָה, וְרָאָה אוֹתוֹ מִתּוֹךְ מְטַטְרוֹן שֶׁהוּא שַׁדַּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [וילנא ב ע"ב] אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שק"ו צי"ת דנשמתא בהון פרחת לעלא בכל ליליא וליליא, והאי איהו ° נשמת כל חי, דאצילותא מאמא עלאה, ושבע שמהן אלין דפרחת בהון, אנון שבע, דכלילן בבת שבע דאיהי שכינתא תתאה, כלילא משבע ספירן, דעליהו אמר דוד (דברי הימים א, כט) ׳לך ה' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ׳. ואמא עלאה איהי הנשר הגדול בעל הכנפים, ° אדם הגדול, חכמא, ° ועשר חכמות אתקריאו עשר ספירן מסטרה, וכתר עליון אתקרי מסטרה חכמה קדומה, ואיהי יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דאתפשטותה בעשר ספירן, אבל אמה עלאה נשרא עלאה דאתפשטותה בשבע, ואיהי תמינאה ובה שבח משה ° ׳אז ישיר משה׳. ומנה תשכח רזא דקן צפור, ׳שלח תשלח ° את האם׳ דאצילות, אריה חסד, שור גבורה, האי איהי מרכבתא עלאה. מרכבתא תנינא תפארת אדם תנינא, ° דאתמר בה ׳ודמות פניהם פני אדם׳ (יחזקאל א), דמות אריה שור נשר, (וילנא ב ע"ב) נצח הוד יסוד מלכות איהי תבנית כלהו, ° האי איהו רזא דתקונא חדא. ° אבל מסטרא דנשמתא אתקראו שרפים. ומסטרא דרוחא חיות, דאתמר בהון (שם) ודמות החיות ° מראיהן ׳כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות׳. ° דא ואתמר בהון (שם) ומתוכה דמות ד' ׳חיות, וזה מראיהן דמות אדם להנה׳. ורוחא איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° ואית לה ארבע אנפין, כגונא דנשמתא דאית לה ד' אנפין. אופנים מסטרא דנפש ואיהי מסטרא דשכינתא תתאה, ואית לון ד' אנפין, ° המרכבה דאנון נצח והוד. ° ׳והנה אופן אחד בארץ׳ דא צדיק. אופנים אנון מתתא לעלא חיון באמצעיתא שרפים לעלא. ° וכלהו לעלא ° אדון יחיד שליט על כלא, מפלא ומכסה בכתר, ובחכמה איהו שולטנו דקאים על כלהו בעשר אתון דשמא מפרש. אבל מתמן לתתא כלהו ספירן מרבעין בארבע אתון. ° כגונא דא בינה יה'ו. ההוא בן די'ה איהו ו' דאתפשטותה בשית ספיראן. ה' רביעאה בשכינתא תתאה בה אשתלים יהו'ה. מסטרא דארבע אתון אלין אית לכל חיה ד' אנפין, ומסטרא דיו"ד ה"א וא"ו ה"א דמות אדם לארבעתן. ° ולקבל תשעה ספירין אלין, חזא יחזקאל ° ט' מראות, ° דאתמר בהון (שם) ׳נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׳. ואלין אנון. חיזו קדמאה (שם) ׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳. ° האי אבן איהו שכינתא ° אבן ספיר, ויחזקאל חזא ° מתתא לעלא. איהו חזא לה ° כמאן דחזא מגו עששית. חיזו תנינא ׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳. הכא חזא ° עמודא דאמצעיתא סמיך לשכינתא, ° וחזא לה מגו מטטרון דאיהו שדי.
התרגום: אב"ג ית"ץ קר"ע שט"ן נג"ד יכ"ש בט"ר צת"ג חק"ב טנ"ע יג"ל פז"ק שק"ו צי"ת - של הנשמה, בהם פורחת למעלה בכל לילה ולילה, וזו היא "נשמת כל חי" של האצילות, מאם עליונה, ושבעת השמות הללו שפורחת בהם הם שבע, הכלולים ב"בת שבע" שהיא השכינה התחתונה, כלולה משבע ספירות, שעליהן אמר דוד (דברי הימים א, כט) 'לך ה' הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ'. ואם עליונה היא הנשר הגדול בעל הכנפים, אדם הגדול, חכמה, ועשר חכמות נקראו עשר ספירות מצדו, וכתר עליון נקרא מצדו "חכמה קדומה", והיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שהתפשטותו בעשר ספירות. אבל אם עליונה, הנשר העליון, התפשטותה בשבע, והיא השמינית, ובה שבח משה, "אז ישיר משה". וממנה תמצא סוד "קן צפור", 'שלח תשלח את האם' של אצילות, אריה - חסד, שור - גבורה, זו המרכבה העליונה. מרכבה שניה - תפארת, "אדם" שני, שנאמר בו (יחזקאל א) 'ודמות פניהם פני אדם', דמות אריה שור נשר, נצח הוד יסוד מלכות - היא תבנית כלם. זהו סוד תקון אחד. אבל מצד הנשמה נקראו שרפים, ומצד הרוח - חיות, שנאמר בהן (שם) ודמות החיות מראיהן 'כגחלי אש בערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות'. ונאמר בהן (שם)׳ומתוכה דמות ארבע חיות, וזה מראיהן: דמות אדם להנה׳. והרוח הוא מצד עמודא דאמצעיתא, ויש לו ארבעה פנים, כעין הנשמה שיש לה ארבעה פנים. האופנים מצד הנפש, והיא מצד השכינה התחתונה, ויש להם ארבעה פנים, המרכבה שהם נצח והוד. '׳והנה אופן אחד בארץ׳' - זה צדיק. האופנים הם מלמטה למעלה, החיות באמצע, השרפים למעלה. וכלם למעלה - אדון יחיד שולט על הכל, מפלא ומכסה בכתר, ובחכמה שלטונו העומד על כלם בעשר אותיות השם המפרש. אבל משם ולמטה כל הספירות מרבעות בארבע אותיות. כעין זה בינה - יה"ו, אותו "בן די"ה" הוא וא"ו שהתפשטותו בשש ספירות. ה"א רביעית - בשכינה התחתונה, בה נשלם "יהו"ה". מצד ארבע האותיות הללו, יש לכל חיה ארבעה פנים, ומצד יו"ד ה"א וא"ו ה"א - דמות אדם לארבעתן. וכנגד תשע ספירות אלה ראה יחזקאל תשע מראות, שנאמר בהן (שם) '׳נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׳'. ואלה הן: מראה ראשון (שם) '׳וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא׳'. אבן זו היא השכינה, אבן ספיר, ויחזקאל ראה מלמטה למעלה, הוא ראה אותה כמי שרואה מתוך עששית. מראה שני: '׳ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׳'. כאן ראה את עמודא דאמצעיתא נסמך לשכינה, וראה אותו מתוך מטטרון שהוא שדי.
מן המפרשים
יהל אור: מן המקבילה בבראשית מאמר סד, ד (מא:) מתרין רוחין אלין מנצצין אתבריאו אינון אופנין דאינון קדישין דדינייהו כדינא צ"ל תרשישין דעינייהו כעינא דחיות כו' כצ"ל. ור"ל שמראיהן כמראה החיות ואינן אופנים הנזכר ביחזקאל כי אותם שביחזקאל הן…
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר סד, ד (מא:) מתרין רוחין אלין מנצצין וגו' ירצה כבר זכרנו כי הרוחות אלו יעלו למעלה אל סוד קדש הקדשים לקבל שפע ונשמות. וברדתם יתייחדו. ויכלל לבנת בתוך ספיר. ואז מכח התנוצצותם זה בזה להכלל קודם ייחודם.…
אור יקר: וא״ו ה״א שעולה אדם דהיינו חכמה מ״ה אדם, ותחילת העשר אותיות הם׳ מאות יו״ד שהיא חכמ״ה ׳והא כיצד יתפשט הכתר בענף הדעת ויוכלל בין החכמה והבינה דהיינו יו״ד, דהיינו י חכמה, ו דעת, ד בינה ויהיו שלש ראשונות יו״ד, ה״א חסד גבורה, ה״א…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: