ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 67 (קכט ע"ב)

האדם עולם קטן - ושכר הממליך גנוז שלא יעבוד לשם פרס

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 67 · דף קכט ע"ב

לשון הזוהר

[קכט:] אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְשָׁלְטָנוּתֵיהּ בְּכָל אֲתַר כְּנִשְׁמָתָא דְשָׁלְטָנוּתָהּ עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳, בְּכָל אֲתַר דְּקָרֵי לֵיהּ בַּר נַשׁ עָנֵי לֵיהּ, אֶלָּא אִם הַהוּא (דף קכט ע״ב) אֲתַר דְּהַהוּא אֵבֶר אִיהוּ פָגוּם בְּחוֹבָה דְעָבִיד בַּר נַשׁ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא בְהַהוּא אֵבֶר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא׳ (ויקרא כא, יח) יִקְרָב. וְאֵבָרִין דְּבַר נַשׁ כֻּלְּהוּ אִינוּן מְסוּדָרִין עַל סִדְרֵי בְרֵאשִׁית, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי בַר נַשׁ עוֹלָם קָטָן, וּמָאן דְּאַמְלִיךְ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, כְּאִלּוּ אַמְלִיךְ לֵיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וְאַגְרָא דְבַר נַשׁ דְּאַמְלִיךְ לֵיהּ עַל כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר לָא אִתְיְיהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה, דְּאִלֵּין אִינוּן טַעֲמֵי מִצְווֹת דְּלָא אִתְיְיהִיבוּ לְגַלָּאָה, בְּגִין דְּלָא יְהֵא בַּר נַשׁ עוֹבֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֲבָל בְּרִי מִלִּין אִלֵּין דְּלָא צְרִיכִין לְאִתְגַּלְיָא, יְהוֹן טְמִירִין בְּלִבָּךְ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳לֶאֱכוֹל לְשָׂבְעָה ° וְלִמְכַסֶּה עָתִיק׳ (ישעיה כג, יח), מִלִּין עַתִּיקִין דְּלָא אִתְמַסְרוּ לְגַלָּאָה יְהוֹן טְמִירִין בְּלִבָּךְ.

תרגום

אֲבָל הקב"ה שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ בְּכָל מָקוֹם, כִּנְשָׁמָה שֶׁשִּׁלְטוֹנָהּ עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' - בְּכָל מָקוֹם שֶׁקּוֹרֵא לוֹ הָאָדָם, הוּא עוֹנֶה לוֹ, אֶלָּא אִם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאוֹתוֹ הָאֵיבָר פָּגוּם בּוֹ בְּעָוֹן שֶׁעָשָׂה הָאָדָם, אֵין הקב"ה שׁוֹרֶה בְּאוֹתוֹ הָאֵיבָר, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (ויקרא כא יח) 'כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב'. וְאֵיבְרֵי הָאָדָם כֻּלָּם מְסֻדָּרִים עַל סִדְרֵי מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הָאָדָם 'עוֹלָם קָטָן', וּמִי שֶׁמַּמְלִיךְ אֶת הקב"ה עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, כְּאִלּוּ הִמְלִיכוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם. וּשְׂכַר הָאָדָם הַמַּמְלִיךְ אוֹתוֹ עַל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, לֹא נִתְּנָה רְשׁוּת לְגַלּוֹתוֹ, שֶׁאֵלֶּה הֵם טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְגַלּוֹתָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹד הָאָדָם אֶת הקב"ה עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. אֲבָל בְּנִי, דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְהִתְגַּלּוֹת, יִהְיוּ טְמוּנִים בְּלִבְּךָ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כג יח) 'לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק' - דְּבָרִים עַתִּיקִים שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְגַלּוֹתָם יִהְיוּ טְמוּנִים בְּלִבְּךָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכט:] אבל קודשא בריך הוא דשלטנותיה בכל אתר כנשמתא דשלטנותה על כל אבר ואבר, ׳מלא כל הארץ כבודו׳, בכל אתר דקרי ליה בר נש עני ליה, אלא אם ההוא (דף קכט ע״ב) אתר דההוא אבר איהו פגום בחובה דעביד בר נש, קודשא בריך הוא לא שריא בההוא אבר, דעליה אתמר ׳כל אשר בו מום לא׳ (ויקרא כא, יח) יקרב. ואברין דבר נש כלהו אינון מסודרין על סדרי בראשית, ובגין דא אתקרי בר נש עולם קטן, ומאן דאמליך לקודשא בריך הוא על כל אבר ואבר, כאלו אמליך ליה על כל עלמא, ואגרא דבר נש דאמליך ליה על כל אבר ואבר לא אתייהיב רשו לגלאה, דאלין אינון טעמי מצוות דלא אתייהיבו לגלאה, בגין דלא יהא בר נש עובד לקודשא בריך הוא על מנת לקבל פרס, אבל ברי מלין אלין דלא צריכין לאתגליא, יהון טמירין בלבך, עלייהו אתמר ׳לאכול לשבעה ° ולמכסה עתיק׳ (ישעיה כג, יח), מלין עתיקין דלא אתמסרו לגלאה יהון טמירין בלבך.

התרגום: אבל הקב"ה ששלטונו בכל מקום, כנשמה ששלטונה על כל איבר ואיבר, 'מלא כל הארץ כבודו' - בכל מקום שקורא לו האדם, הוא עונה לו, אלא אם אותו המקום שאותו האיבר פגום בו בעון שעשה האדם, אין הקב"ה שורה באותו האיבר, שעליו נאמר (ויקרא כא יח) 'כל אשר בו מום לא יקרב'. ואיברי האדם כלם מסדרים על סדרי מעשה בראשית, ומשום כך נקרא האדם 'עולם קטן', ומי שממליך את הקב"ה על כל איבר ואיבר, כאלו המליכו על כל העולם. ושכר האדם הממליך אותו על כל איבר ואיבר, לא נתנה רשות לגלותו, שאלה הם טעמי המצוות שלא נתנו לגלותם, כדי שלא יעבד האדם את הקב"ה על מנת לקבל פרס. אבל בני, דברים אלה שאינם צריכים להתגלות, יהיו טמונים בלבך, שעליהם נאמר (ישעיה כג יח) 'לאכל לשבעה ולמכסה עתיק' - דברים עתיקים שלא נמסרו לגלותם יהיו טמונים בלבך.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ולמכסה עתיק מלין כו'. כמו שאמרו (ילקוט שמעוני ישעיהו כג סימן תכה) ולמכסה עתיק דברים שכיסה עתיק יומין כו', וזה שאומר מלין עתיקין דע"י שהן רזין סתימין:

לכל המפרשים על פיסקה זו