ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 61 (קכח ע"ב)

הצדיק שורק קשר המרכבה - ופנים של זעם העוברים ברחמים

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 61 · דף קכח ע"ב

לשון הזוהר

[קכח:] יוּהוּווּהוּ דָּא צַדִּיק, דְּאִיהוּ קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (דף קכח ע״ב) הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ד״ה א כט יא) ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳, ° וּמִתַּרְגְּמִינָן דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת׳ (ירמיה ב, כא), זֶרַע אֱמֶת הוּא וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב׳ (מיכה ז, כ), אִיהוּ זֶרַע, וּשְׁכִינְתָּא עִזֶר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֶעֱשֶׂה לוֹ עִזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ (בראשית ב, יח), כָּל אִלֵּין נְקוּדִין אִתְחַיְיבוּ בִּשְׁמָא (נ״א אתחייב שמא) קַדִּישָׁא מִסִּטְרָא דְתֵשַׁע סְפִירָן, וּמַלְכוּת כְּלִילָא דְכֻלְּהוּ, ° אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ (ירמיה ב, ב), הָא הָכָא אַנְפִּין עִגּוּלִין דִּלְעִילָא, נְקִידִין בִּנְקוּדִין. ° וְאִית אַנְפֵּי רַבְרְבֵי, וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי, אַנְפִּין דְּרַחֲמֵי, וְאַנְפִּין דְּזַעַם, דִּבְהוֹן וְאֵ״ל ׳זוֹעִם בְּכָל יוֹם׳ (תהלים ז, יב), וּבְגִין דָּא אָמַר לְמֹשֶׁה הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, וּמִיָּד וַיַּעֲבוֹר יהו״ה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יהו״ה יהו״ה אֵ״ל רַחוּם וְחַנּוּן (שמות לד, ו), דְּאִינוּן בְּרָזָא דְאָת וָא״ו, תְּלַת עֲשַׂר מְכִילָן, א' דִּבְאֶמְצָעִיתָא דְוָא״ו אֶרֶךְ אַפַּיִם מַאי אַפַּיִם דִּילֵיהּ ו״ו, ° דִּבְהוֹן מַאֲרִיךְ אַנְפִּין עַל חַיָּיבַיָּא, ° וּמְרַחֵם עַל עָלְמָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (במדבר ו, כה) יָאֵר יהו''ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יהו''ה ° פָּנָיו אֵלֶיךָ, ה' ה' אִינוּן גַּוָּונִין דְּאַנְפִּין חִוָּור וְסוּמַק, וְחוֹטָמָא אִיהוּ אֲרִיךְ אַנְפִּין, יו״ד פִּימָא כְּלָלָא דִתְלַת דַּרְגִּין, י' חוּט בְּעִגּוּלָא, ° ו' לָשׁוֹן, ד' כְּלָלָא דְאַרְבַּע תִּקּוּנִין שִׂפְוָון וְשִׁינַיִם וְחֵךְ וְגָרוֹן, ° תָּא חֲזִי אִתְּמַר בְּאָדָם ׳מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ׳ (איוב יד, כ), וּמָאן גָּרִים לֵיהּ שִׁנּוּיָא דְאַנְפִּין, לְשַׁנָּאָה לֵיהּ דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּיהּ מָארֵי דְּדִינָא, הַאי אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה.

תרגום

יוּהוּווּהוּ - זֶה צַדִּיק, שֶׁהוּא קֶשֶׁר הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה עִם הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דה״א כט יא) 'כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ', וּמְתֻרְגָּם 'דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא' - אוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (ירמיה ב כא) 'וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת' - זֶרַע אֱמֶת הוּא וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מיכה ז כ) 'תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב'; הוּא זֶרַע, וְהַשְּׁכִינָה עֵזֶר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב יח) 'אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ'. כָּל הַנְּקֻדּוֹת הָאֵלֶּה נִתְחַיְּבוּ בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ מִצַּד תֵּשַׁע הַסְּפִירוֹת, וּמַלְכוּת כּוֹלֶלֶת אֶת כֻּלָּן, 'אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ' (ירמיה ב ב) - הֲרֵי כָּאן פָּנִים עֲגֻלּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, נְקֻדּוֹת בִּנְקֻדּוֹת. וְיֵשׁ פָּנִים גְּדוֹלוֹת וּפָנִים קְטַנּוֹת, פָּנִים שֶׁל רַחֲמִים וּפָנִים שֶׁל זַעַם, שֶׁבָּהֶם 'וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם' (תהלים ז יב), וְעַל כֵּן אָמַר לְמֹשֶׁה: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁיַּעַבְרוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, וּמִיָּד 'וַיַּעֲבֹר יהו''ה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יהו''ה יהו''ה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן' (שמות לד ו), שֶׁהֵם בְּסוֹד אוֹת וָא״ו, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת: א' שֶׁבְּאֶמְצַע הַוָּא״ו - 'אֶרֶךְ אַפַּיִם', וּמַהוּ 'אַפַּיִם' שֶׁלּוֹ - ו״ו, שֶׁבָּהֶן מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל הַחַיָּבִים וּמְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (במדבר ו כה) 'יָאֵר ׳יהו״ה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׳, יִשָּׂא יהו״ה פָּנָיו אֵלֶיךָ' - ה' ה' הֵם גַּוְנֵי הַפָּנִים, לָבָן וְאָדֹם, וְהָאַף הוּא אֲרִיךְ אַנְפִּין, יו״ד הַפֶּה כּוֹלֶלֶת שְׁלֹשָׁה דְּרָגוֹת: י' - חוּט בָּעִגּוּל, ו' - הַלָּשׁוֹן, ד' - כְּלַל אַרְבָּעָה תִּקּוּנִים: שְׂפָתַיִם וְשִׁנַּיִם וְחֵךְ וְגָרוֹן. בֹּא רְאֵה, נֶאֱמַר בְּאָדָם (איוב יד כ) 'מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ', וּמִי גּוֹרֵם לוֹ שִׁנּוּי הַפָּנִים? כְּדֵי לְשַׁנּוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ בַּעֲלֵי הַדִּין, זֶה שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכח:] יוהוווהו דא צדיק, דאיהו קשר המרכבה, דאיהי שכינתא עם קודשא בריך הוא, (דף קכח ע״ב) הדא הוא דכתיב (ד״ה א כט יא) ׳כי כל בשמים ובארץ׳, ° ומתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא, ועליה אתמר ׳ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת׳ (ירמיה ב, כא), זרע אמת הוא ודאי, דאתמר ביה ׳תתן אמת ליעקב׳ (מיכה ז, כ), איהו זרע, ושכינתא עזר, הדא הוא דכתיב ׳אעשה לו עזר כנגדו׳ (בראשית ב, יח), כל אלין נקודין אתחייבו בשמא (נ״א אתחייב שמא) קדישא מסטרא דתשע ספירן, ומלכות כלילא דכלהו, ° אהבת כלולתיך (ירמיה ב, ב), הא הכא אנפין עגולין דלעילא, נקידין בנקודין. ° ואית אנפי רברבי, ואנפי זוטרי, אנפין דרחמי, ואנפין דזעם, דבהון וא״ל ׳זועם בכל יום׳ (תהלים ז, יב), ובגין דא אמר למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם, ומיד ויעבור יהו״ה על פניו ויקרא, יהו״ה יהו״ה א״ל רחום וחנון (שמות לד, ו), דאינון ברזא דאת וא״ו, תלת עשר מכילן, א' דבאמצעיתא דוא״ו ארך אפים מאי אפים דיליה ו״ו, ° דבהון מאריך אנפין על חייביא, ° ומרחם על עלמא, ועלייהו אתמר (במדבר ו, כה) יאר יהו'ה פניו אליך ויחנך, ישא יהו'ה ° פניו אליך, ה' ה' אינון גוונין דאנפין חוור וסומק, וחוטמא איהו אריך אנפין, יו״ד פימא כללא דתלת דרגין, י' חוט בעגולא, ° ו' לשון, ד' כללא דארבע תקונין שפוון ושינים וחך וגרון, ° תא חזי אתמר באדם ׳משנה פניו ותשלחהו׳ (איוב יד, כ), ומאן גרים ליה שנויא דאנפין, לשנאה ליה דלא ישתמודען ביה מארי דדינא, האי איהו שנוי מקום שנוי השם שנוי מעשה.

התרגום: יוהוווהו - זה צדיק, שהוא קשר המרכבה, שהיא השכינה עם הקב"ה, זהו שכתוב (דה״א כט יא) 'כי כל בשמים ובארץ', ומתרגם 'דאחיד בשמיא ובארעא' - אוחז בשמים ובארץ, ועליו נאמר (ירמיה ב כא) 'ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת' - זרע אמת הוא ודאי, שנאמר בו (מיכה ז כ) 'תתן אמת ליעקב'; הוא זרע, והשכינה עזר, זהו שכתוב (בראשית ב יח) 'אעשה לו עזר כנגדו'. כל הנקדות האלה נתחיבו בשם הקדוש מצד תשע הספירות, ומלכות כוללת את כלן, 'אהבת כלולתיך' (ירמיה ב ב) - הרי כאן פנים עגלות שלמעלה, נקדות בנקדות. ויש פנים גדולות ופנים קטנות, פנים של רחמים ופנים של זעם, שבהם 'ואל זעם בכל יום' (תהלים ז יב), ועל כן אמר למשה: המתן לי עד שיעברו פנים של זעם, ומיד 'ויעבר יהו'ה על פניו ויקרא, יהו'ה יהו'ה אל רחום וחנון' (שמות לד ו), שהם בסוד אות וא״ו, שלש עשרה מדות: א' שבאמצע הוא״ו - 'ארך אפים', ומהו 'אפים' שלו - ו״ו, שבהן מאריך אפו על החיבים ומרחם על העולם, ועליהם נאמר (במדבר ו כה) 'יאר ׳יהו״ה פניו אליך ויחנך׳, ישא יהו״ה פניו אליך' - ה' ה' הם גוני הפנים, לבן ואדם, והאף הוא אריך אנפין, יו״ד הפה כוללת שלשה דרגות: י' - חוט בעגול, ו' - הלשון, ד' - כלל ארבעה תקונים: שפתים ושנים וחך וגרון. בא ראה, נאמר באדם (איוב יד כ) 'משנה פניו ותשלחהו', ומי גורם לו שנוי הפנים? כדי לשנותו שלא יכירו בו בעלי הדין, זה שנוי מקום שנוי השם שנוי מעשה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ומתרגמינן כו'. וכאן קשר שבין זו"נ ושורק הנ"ל הוא על שכינתא שהיא קשר בין דרגין דאצילות לבי"ע והאדם שעל ידו בא השפע להם ועל ידו מעוררין למעלה, ואמר זרע אמת כו' . דביה הזרע ג"ד גי"ד ועיין לעיל מ"ו א' ב', ואמר שכינתא עזר דהיא עזר…

לכל המפרשים על פיסקה זו