שלשה יודי"ן שנזרקו באבות - וכנגדם שלש מצות בפסח
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 66 · דף קח ע"א
לשון הזוהר
[קח.] אָמַר רַבִּי יוֹסֵי שְׁמַעְנָא דִתְלַת רִבּוּיִין אִלֵּין, אִינוּן ° תְּלַת טִפִּין דְּאִזְדְּרִיקוּ מִמּוֹחָא סְתִימָא (דף קח ע״א) דְכָל סְתִימִין, ° וְאִלֵּין אִינוּן תְּלַת גִּלְגּוּלִין, וְאִלֵּין תְּלַת טִפִּין, שְׁמַעְנָא דְאִינוּן ° לָקֳבֵל תְּלַת נָשִׁים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ׳ (משלי יד, א), ° דְּחַד אוֹפָה וְחַד עוֹרֶכֶת וְחַד מְקַטֶּפֶת, ° לְהַהוּא דְאִתְּמַר בָּהּ ׳רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵיכֶם חַלָּה׳ (במדבר טו, כ), וְדָא חַלָּה ° דְפֶסַח (דְּאִיהִי סֶגוֹלְתָּ״א) אִיהוּ טִפָּה קַדְמָאָה וּמִינָהּ אִזְדְּרִיקוּ תְּלַת טִפִּין, וְאִינוּן תְּלַת יוּדִין י' י' י' דְּאִינוּן סֶגוֹלְתָּ״א וַדַּאי, ° וְאִינוּן י' יְבָרֶכְךָ י' יָאֵר י' יִשָּׂא, וּבְאָן אֲתַר אִזְדְּרִיקוּ בִּתְלַת אֲבָהָן, ° דְּתַמָּן נָחִית אָדָם בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין, וּמֵאָן אֲתַר אִזְדְּרִיקוּ ° מֵהַהוּא דְנָחִית בְּהוֹן דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְחָכְמָה עִלָּאָה. (וְלָקֳבֵל תְּלַת טִפִּין אִלֵּין תַּקִּינוּ תְּלַת מַצּוֹת בַּפֶּסַח, חַד מַצָּה דִלְעִילָא לְבָרְכָא בָהּ הַמּוֹצִיא, תִּנְיָינָא לֶחֶם מִשְׁנֶה, תְּלִיתָאָה לֶחֶם עוֹנִי בְּלָא מִלְחָא, דְּהָא אִתְּמַר ׳עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח׳ (ויקרא ב, יג), בְּגִין דְּאִיהִי מַצָּה פְּרוּסָה, כְּגַוְונָא דִפְרֵיס ׳פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ׳ (דניאל ה, כח), עַד דִּתְהֵא שְׁלֵימָה לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא עֲלָהּ מֶלַח, דְּאִיהוּ חֹלֵ״ם, וּמַאי נִיהוּ חֹלֵם אֶמְצָעִי (דכלהו תלת),) תְּלַת טִפִּין עִלָּאִין אִינוּן סֶגוֹלְתָּ״א, דְתַלְיָין מִמּוֹחָא סְתִימָא עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין.
תרגום
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁלֹשָׁה רִבּוּיִים אֵלֶּה הֵם שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁנִּזְרְקוּ מֵהַמּוֹחַ הַסָּתוּם שֶׁל כָּל הַסְּתוּמִים, וְאֵלֶּה הֵם שְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלִים, וְאֵלֶּה שָׁלֹשׁ טִפּוֹת. שָׁמַעְתִּי שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ׳ (משלי יד, א) - אַחַת אוֹפָה, וְאַחַת עוֹרֶכֶת, וְאַחַת מְקַטֶּפֶת, לְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה׳ (במדבר טו, כ), וְזוֹ חַלַּת פֶּסַח הִיא הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּמִמֶּנָּה נִזְרְקוּ שָׁלֹשׁ טִפּוֹת, וְהֵן שְׁלֹשָׁה יוֹדִי"ן: יוֹ"ד יוֹ"ד יוֹ"ד, שֶׁהֵן סְגוֹלְתָּ"א וַדַּאי, וְהֵן: יוֹ"ד שֶׁל 'יְבָרֶכְךָ', יוֹ"ד שֶׁל 'יָאֵר', יוֹ"ד שֶׁל 'יִשָּׂא'. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם נִזְרְקוּ? בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁשָּׁם יָרַד אָדָם בִּשְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלִים, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם נִזְרְקוּ? מֵאוֹתוֹ שֶׁיָּרַד בָּהֶם, שֶׁהוּא מִצַּד חָכְמָה עֶלְיוֹנָה. וּכְנֶגֶד שָׁלֹשׁ טִפּוֹת אֵלּוּ תִּקְּנוּ שָׁלֹשׁ מַצּוֹת בַּפֶּסַח: אַחַת מַצָּה שֶׁלְּמַעְלָה לְבָרֵךְ בָּהּ 'הַמּוֹצִיא', שְׁנִיָּה 'לֶחֶם מִשְׁנֶה', שְׁלִישִׁית 'לֶחֶם עֹנִי' בְּלֹא מֶלַח, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ׳עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח׳ (ויקרא ב, יג), מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַצָּה פְּרוּסָה, כְּעֵין ׳פְּרִיס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ׳ (דניאל ה, כח), עַד שֶׁתְּהֵא שְׁלֵמָה אֵין צָרִיךְ לְקָרֵב עָלֶיהָ מֶלַח, שֶׁהוּא חוֹלָם, וּמַהוּ 'חוֹלָם'? אֶמְצָעִי שֶׁל שְׁלָשְׁתָּם. שְׁלֹשׁ טִפּוֹת עֶלְיוֹנוֹת הֵן סְגוֹלְתָּ"א, הַתְּלוּיוֹת מֵהַמּוֹחַ הַסָּתוּם, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קח.] אמר רבי יוסי שמענא דתלת רבויין אלין, אינון ° תלת טפין דאזדריקו ממוחא סתימא (דף קח ע״א) דכל סתימין, ° ואלין אינון תלת גלגולין, ואלין תלת טפין, שמענא דאינון ° לקבל תלת נשים, דאתמר בהון ׳חכמות נשים בנתה ביתה׳ (משלי יד, א), ° דחד אופה וחד עורכת וחד מקטפת, ° לההוא דאתמר בה ׳ראשית עריסתיכם חלה׳ (במדבר טו, כ), ודא חלה ° דפסח (דאיהי סגולת״א) איהו טפה קדמאה ומינה אזדריקו תלת טפין, ואינון תלת יודין י' י' י' דאינון סגולת״א ודאי, ° ואינון י' יברכך י' יאר י' ישא, ובאן אתר אזדריקו בתלת אבהן, ° דתמן נחית אדם בתלת גלגולין, ומאן אתר אזדריקו ° מההוא דנחית בהון דאיהו מסטרא דחכמה עלאה. (ולקבל תלת טפין אלין תקינו תלת מצות בפסח, חד מצה דלעילא לברכא בה המוציא, תניינא לחם משנה, תליתאה לחם עוני בלא מלחא, דהא אתמר ׳על כל קרבנך תקריב מלח׳ (ויקרא ב, יג), בגין דאיהי מצה פרוסה, כגוונא דפריס ׳פריסת מלכותך׳ (דניאל ה, כח), עד דתהא שלימה לא צריך לקרבא עלה מלח, דאיהו חל״ם, ומאי ניהו חלם אמצעי (דכלהו תלת),) תלת טפין עלאין אינון סגולת״א, דתליין ממוחא סתימא עתיקא דעתיקין.
התרגום: אמר רבי יוסי: שמעתי ששלשה רבויים אלה הם שלש טפות שנזרקו מהמוח הסתום של כל הסתומים, ואלה הם שלשה גלגולים, ואלה שלש טפות. שמעתי שהן כנגד שלש נשים, שנאמר בהן ׳חכמות נשים בנתה ביתה׳ (משלי יד, א) - אחת אופה, ואחת עורכת, ואחת מקטפת, לאותה שנאמר בה ׳ראשית ערסתכם חלה׳ (במדבר טו, כ), וזו חלת פסח היא הטפה הראשונה, וממנה נזרקו שלש טפות, והן שלשה יודי"ן: יו"ד יו"ד יו"ד, שהן סגולת"א ודאי, והן: יו"ד של 'יברכך', יו"ד של 'יאר', יו"ד של 'ישא'. ובאיזה מקום נזרקו? בשלשת האבות, ששם ירד אדם בשלשה גלגולים, ומאיזה מקום נזרקו? מאותו שירד בהם, שהוא מצד חכמה עליונה. וכנגד שלש טפות אלו תקנו שלש מצות בפסח: אחת מצה שלמעלה לברך בה 'המוציא', שניה 'לחם משנה', שלישית 'לחם עני' בלא מלח, שהרי נאמר ׳על כל קרבנך תקריב מלח׳ (ויקרא ב, יג), משום שהיא מצה פרוסה, כעין ׳פריס פריסת מלכותך׳ (דניאל ה, כח), עד שתהא שלמה אין צריך לקרב עליה מלח, שהוא חולם, ומהו 'חולם'? אמצעי של שלשתם. שלש טפות עליונות הן סגולת"א, התלויות מהמוח הסתום, עתיקא דעתיקין.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תלת טפין דאזדריקו כו'. והן נר"ן, ואמר דאזדריקו דאינון סגולתא כמו שאומר למטה והן זרקא סגולתא ועיין בזוהר חדש ע"ו ב' בתלת נקודין דסגולתא דמנהון אתמשכו תלת טפין דתלת מוחין עילאין דכד בר נש אתמשך זרע מיניה כו' הכי כגוונא דא כד…