שלש חכמות שורות על שלש הטפות - סגול למטה וסגולתא למעלה
תיקוני זוהר · תיקון סט - סוד הגלגול מאדם והבל עד משה, ודפיקות הלב והבליו · מאמר 65 · פיסקה 64 · דף לו ע"ב
לשון הזוהר
קח ע״א בס"א ] ° אָמַר לֵיהּ אִלֵּין טִפִּין דְּאִתּוֹסְפוּ הָכָא עַל מַאן, אָמַר וַדַּאי עַל אִלֵּין תְּלַת טִפִּין שַׁרְיָין תְּלַת חָכְמוֹת, חַד אִיהוּ חָכְמַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְתִנְיָינָא חָכְמַת הַדִּבּוּר, וּתְלִיתָאָה חָכְמַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִינוּן תְּלַת עָלְמִין סְתִימִין, תְּלַת טִפִּין דְּתַלְיָין מִן מוֹחָא עִלָּאָה סֶגוֹ״ל קְרִינָן לֵיהּ, וְאִית תְּלַת עִלָּאִין עֲלַיְיהוּ דְתַלְיָין מִמּוֹחָא סְתִימָא דְעַתִּיקָא דְעַתִּיקִין, (דף קח ע״א בס"א) וְאִינוּן סֶגוֹלְתָּא, תְּלַת עִלָּאִין אִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה דְאִית לָהּ קוֹצָא לְעֵילָא וְקוֹצָא לְתַתָּא וְגַו בְּאֶמְצָעִיתָא, וּתְלַת טִפִּין תִּנְיָינִין דְּאִינוּן סֶגוֹ״ל מִן י' תַּתָּאָה, וְרָזָא דְמִלָּה בְּרֵאשִׁית, תְּלַת מֵאָדָם קַדְמָאָה, וּתְלַת מֵאָדָם תַּתָּאָה, וּבְאִלֵּין תְּלַת נְקוּדִין אִתְּמַר ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין׳ (ישעיה מד, ו) אלהי״ם, וְאִלֵּין אִינוּן תְּלַת גִּלְגּוּלִין דְּאָדָם קַדְמָאָה, דִּתְלַת טִפִּין דְּאִזְדְּרִיקוּ בִּתְלַת אֲבָהָן, דִּבְהוֹן. יְבָרֶכְךָ יהו״ה יָאֵר יהו״ה יִשָּׂא יהו״ה, וּתְלַת תִּנְיָינִין בִּבְרִית וּתְרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, דְּנֹחַ שֵׁם וָיֶפֶת מִתַּמָּן הֲווֹ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק׳ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַי עָלְמִין, שֵׁם וָיְפֶת, מִסִּטְרָא דִתְרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, וְרָזָא דְמִלָּה הָכָא, ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע׳ (משלי ל, ד), ° מַה שְּׁמוֹ בְּאִימָּא עִלָּאָה דְתַמָּן חָכְמָה, ׳וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ׳ בְּאִימָּא תַּתָּאָה אִשְׁתְּמוֹדְעָא, אֲבָל תְּלַת גִּלְגּוּלִין בִּתְלַת אֲבָהָן, וּתְלַת בִּתְלַת סָמְכִין דִּלְתַתָּא, ° וְאִלֵּין הֲווֹ עֲתִידִין לְמֶהֱוִי בְּשֵׁת, תְלַת דְּאָדָם וּתְלַת דְּהֶבֶל, ° אֶלָּא דְפָרַח יו"ד מִשֵּׁת דְּאִיהִי נְקֻדָּה אֶבֶן שְׁתִיָה כו'. (עד כאן מספרים אחרים).
תרגום
אָמַר לוֹ: טִפּוֹת אֵלּוּ שֶׁנּוֹסְפוּ כָּאן, עַל מִי? אָמַר: וַדַּאי עַל שָׁלֹשׁ טִפּוֹת אֵלֶּה שׁוֹרוֹת שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת - אַחַת חָכְמַת הַמַּחֲשָׁבָה, וּשְׁנִיָּה חָכְמַת הַדִּבּוּר, וּשְׁלִישִׁית חָכְמַת הַמַּעֲשֶׂה, וְהֵן שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת סְתוּמִים. שָׁלֹשׁ טִפּוֹת הַתְּלוּיוֹת מִן הַמּוֹחַ הָעֶלְיוֹן - סְגוֹל קוֹרְאִים לוֹ, וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ עֶלְיוֹנוֹת עֲלֵיהֶן הַתְּלוּיוֹת מִן הַמּוֹחַ הַסָּתוּם שֶׁל עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְהֵן סְגוֹלְתָּא. שָׁלֹשׁ עֶלְיוֹנוֹת רְמוּזוֹת בְּיוֹ"ד עֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹץ לְמַעְלָה וְקוֹץ לְמַטָּה וְגוּף בָּאֶמְצַע, וְשָׁלֹשׁ טִפּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁהֵן סְגוֹל מִיּוֹ"ד תַּחְתּוֹנָה. וְסוֹד הַדָּבָר 'בְּרֵאשִׁית' - שָׁלֹשׁ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְשָׁלֹשׁ מֵאָדָם הַתַּחְתּוֹן. וּבְאֵלֶּה שָׁלֹשׁ הַנְּקֻדּוֹת נֶאֱמַר ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים׳ (ישעיה מד, ו). וְאֵלּוּ הֵם שְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁל שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁנִּזְרְקוּ בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁבָּהֶם. 'יְבָרֶכְךָ יהו"ה', 'יָאֵר יהו"ה', 'יִשָּׂא יהו"ה', וְשָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת בַּבְּרִית וּשְׁנֵי סוֹמְכֵי אֱמֶת, שֶׁנֹּחַ שֵׁם וָיֶפֶת מִשָּׁם הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ' ׳נֹחַ אִישׁ צַדִּיק׳ ' מִצַּד הַצַּדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, שֵׁם וָיֶפֶת מִצַּד שְׁנֵי סוֹמְכֵי הָאֱמֶת. וְסוֹד הַדָּבָר כָּאן ׳מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע׳ (משלי ל, ד) - 'מַה שְּׁמוֹ' בְּאִמָּא עֶלְיוֹנָה שֶׁשָּׁם חָכְמָה, 'וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ' בְּאִמָּא תַּחְתּוֹנָה נוֹדַע. אֲבָל שְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלִים בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וּשְׁלֹשָׁה בִּשְׁלֹשָׁה סוֹמְכִים שֶׁלְּמַטָּה, וְאֵלּוּ הָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת בְּ'שֵׁת' - שְׁלֹשָׁה שֶׁל אָדָם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁל הֶבֶל, אֶלָּא שֶׁפָּרַח יוֹ"ד מִ'שֵּׁת' שֶׁהִיא נְקֻדַּת אֶבֶן שְׁתִיָּה וְכוּ'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קח ע״א בס"א ] ° אמר ליה אלין טפין דאתוספו הכא על מאן, אמר ודאי על אלין תלת טפין שריין תלת חכמות, חד איהו חכמת המחשבה, ותניינא חכמת הדבור, ותליתאה חכמת המעשה, ואינון תלת עלמין סתימין, תלת טפין דתליין מן מוחא עלאה סגו״ל קרינן ליה, ואית תלת עלאין עלייהו דתליין ממוחא סתימא דעתיקא דעתיקין, (דף קח ע״א בס"א) ואינון סגולתא, תלת עלאין אתרמיזו בי' עלאה דאית לה קוצא לעילא וקוצא לתתא וגו באמצעיתא, ותלת טפין תניינין דאינון סגו״ל מן י' תתאה, ורזא דמלה בראשית, תלת מאדם קדמאה, ותלת מאדם תתאה, ובאלין תלת נקודין אתמר ׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין׳ (ישעיה מד, ו) אלהי״ם, ואלין אינון תלת גלגולין דאדם קדמאה, דתלת טפין דאזדריקו בתלת אבהן, דבהון. יברכך יהו״ה יאר יהו״ה ישא יהו״ה, ותלת תניינין בברית ותרי סמכי קשוט, דנח שם ויפת מתמן הוו, דאתמר ביה ׳נח איש צדיק׳ מסטרא דצדיק חי עלמין, שם ויפת, מסטרא דתרין סמכי קשוט, ורזא דמלה הכא, ׳מה שמו ומה שם בנו כי תדע׳ (משלי ל, ד), ° מה שמו באימא עלאה דתמן חכמה, ׳ומה שם בנו׳ באימא תתאה אשתמודעא, אבל תלת גלגולין בתלת אבהן, ותלת בתלת סמכין דלתתא, ° ואלין הוו עתידין למהוי בשת, תלת דאדם ותלת דהבל, ° אלא דפרח יו"ד משת דאיהי נקדה אבן שתיה כו'. (עד כאן מספרים אחרים).
התרגום: אמר לו: טפות אלו שנוספו כאן, על מי? אמר: ודאי על שלש טפות אלה שורות שלש חכמות - אחת חכמת המחשבה, ושניה חכמת הדבור, ושלישית חכמת המעשה, והן שלשה עולמות סתומים. שלש טפות התלויות מן המוח העליון - סגול קוראים לו, ויש שלש עליונות עליהן התלויות מן המוח הסתום של עתיקא דעתיקין, והן סגולתא. שלש עליונות רמוזות ביו"ד עליונה שיש לה קוץ למעלה וקוץ למטה וגוף באמצע, ושלש טפות שניות שהן סגול מיו"ד תחתונה. וסוד הדבר 'בראשית' - שלש מאדם הראשון, ושלש מאדם התחתון. ובאלה שלש הנקדות נאמר ׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׳ (ישעיה מד, ו). ואלו הם שלשה גלגולי אדם הראשון, של שלש טפות שנזרקו בשלשת האבות, שבהם. 'יברכך יהו"ה', 'יאר יהו"ה', 'ישא יהו"ה', ושלש שניות בברית ושני סומכי אמת, שנח שם ויפת משם היו, שנאמר בו ' ׳נח איש צדיק׳ ' מצד הצדיק חי העולמים, שם ויפת מצד שני סומכי האמת. וסוד הדבר כאן ׳מה שמו ומה שם בנו כי תדע׳ (משלי ל, ד) - 'מה שמו' באמא עליונה ששם חכמה, 'ומה שם בנו' באמא תחתונה נודע. אבל שלשה גלגולים בשלשת האבות, ושלשה בשלשה סומכים שלמטה, ואלו היו עתידים להיות ב'שת' - שלשה של אדם ושלשה של הבל, אלא שפרח יו"ד מ'שת' שהיא נקדת אבן שתיה וכו'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: א"ל אלין טפין דאתוספו הכא על מאן אמר ודאי כו'. רוצה לומר דכל תוספות הוא על עיקר אם כן צריך להיות ג' דברים עקרים ראשונים ומאן אינון, והשיב לו על אלין תלת כו' והן נר"ן כמו שאומר בזוהר חדש פ' יתרו כ"ט ג' תא חזי תלת שותפין אינון,…