׳שימני כחותם על לבך׳ - דיוקן החותם שאינו סר ממקום דבוקו
תיקוני זוהר · תיקון א - בראשית בי"ת ראשית, שער הצדיקים והשכינה חותמו של הקב"ה · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף יד ע"א
לשון הזוהר
אִיהִי חוֹתָם דִּילֵיהּ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (שיר ח ו) ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳, ° דְּהָכִי אָמְרִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָּא, אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ תִּסְתַּלַּק לְעִילָא, דִיּוֹקְנָךְ לָא אִתְעַדֵּי מִנָּאִי לְעָלַם, כְּהַהוּא חוֹתָם דִּבְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ רְשִׁימוּ דְּמָארֵי חוֹתָמָא, לָא אִתְעַדֵּי מִנֵּיהּ דִּיּוֹקְנָא דְחוֹתָמָא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵיהּ, וּבְגִין כַּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳, ° כִּרְשִׁימוּ דִּתְּפִלִּין דְּיָד דְּאִינוּן לָקֳבֵל לִבָּא, ׳כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ׳, כִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא דְאִינוּן תַּלְיָין רְצוּעִין לְכָל סִטְרִין עַל לִבָּא וּדְרוֹעָא, וּבְהוֹן אִינוּן רְשִׁימִין דְּאִינוּן עַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹד שִׂימֵנִי כַחוֹתָם דָּא חוֹתָם דְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים.
תרגום
הִיא חוֹתָמוֹ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳ - שֶׁכָּךְ אוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, דְּיוֹקָנְךָ לֹא יָסוּר מִמֶּנִּי לְעוֹלָם, כְּאוֹתוֹ חוֹתָם שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּדְבָּק בּוֹ רִשּׁוּמוֹ שֶׁל בַּעַל הַחוֹתָם, לֹא סָר מִמֶּנּוּ דְּיוֹקַן הַחוֹתָם, לְהִוָּדַע בּוֹ. וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ׳ - כְּרִשּׁוּם תְּפִלִּין שֶׁל יָד שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַלֵּב, ׳כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ׳ - כִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁרְצוּעוֹתֵיהֶן תְּלוּיוֹת לְכָל הַצְּדָדִים עַל הַלֵּב וְהַזְּרוֹעַ, וּבָהֶן רְשׁוּמִים אֵלֶּה שֶׁהֵם עַמּוֹ שֶׁל הקב"ה. וְעוֹד, ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ - זֶה חוֹתָם שֶׁל אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, וְהוּא אוֹת בְּרִית שַׁבָּת קֹדֶשׁ וְיָמִים טוֹבִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: איהי חותם דיליה, ועלה אתמר (שיר ח ו) ׳שימני כחותם על לבך׳, ° דהכי אמרין ישראל בגלותא, אף על גב דאנת תסתלק לעילא, דיוקנך לא אתעדי מנאי לעלם, כההוא חותם דבההוא אתר דאתדבק ביה רשימו דמארי חותמא, לא אתעדי מניה דיוקנא דחותמא, לאשתמודעא ביה, ובגין כך אמרה כנסת ישראל בגלותא, ׳שימני כחותם על לבך׳, ° כרשימו דתפלין דיד דאינון לקבל לבא, ׳כחותם על זרועך׳, כתפלין דרישא דאינון תליין רצועין לכל סטרין על לבא ודרועא, ובהון אינון רשימין דאינון עמיה דקודשא בריך הוא, ועוד שימני כחותם דא חותם דאות ברית קדש, והוא אות ברית שבת קדש וימים טובים.
התרגום: היא חותמו, ועליה נאמר ׳שימני כחותם על לבך׳ - שכך אומרים ישראל בגלות: אף על פי שאתה מסתלק למעלה, דיוקנך לא יסור ממני לעולם, כאותו חותם שבאותו מקום שנדבק בו רשומו של בעל החותם, לא סר ממנו דיוקן החותם, להודע בו. ומשום כך אמרה כנסת ישראל בגלות, ׳שימני כחותם על לבך׳ - כרשום תפלין של יד שהן כנגד הלב, ׳כחותם על זרועך׳ - כתפלין של ראש שרצועותיהן תלויות לכל הצדדים על הלב והזרוע, ובהן רשומים אלה שהם עמו של הקב"ה. ועוד, ׳שימני כחותם׳ - זה חותם של אות ברית קדש, והוא אות ברית שבת קדש וימים טובים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דהכי אמרין ישראל כו' דיוקנך כו'. רוצה לומר שכינתך לא תסתלק ממנו: