ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 24: תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ › פיסקה 23 (סה ע"ב)

התורה חותם על הלב - ובל"ב משתלם שם מ"ב

תיקוני זוהר · תיקון כב - אחד שלא נגלה וברא שנים, ורשמי חותם המלך ׳שימני כחותם׳ · מאמר 24 · פיסקה 23 · דף סה ע"ב

לשון הזוהר

[סה:] ° ׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳ (מלאכי ב, ו), וְאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִנּוּן י', וּמֵעֲשַׂר דִּבְּרָן דְּאִינוּן ה״ה, ו' כְּלִיל שִׁית סִפִרֵי תּוֹרָה, וְאִיהוּ כְּלִיל שִׁית (דף סה ע״ב) יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְאִיהוּ ו' זִמְנִין טוב. עַל לִבֶּךָ דָּא ל״ב אלהי״ם בְּחוּשְׁבַּן ל״ב, ° דְּתַלְיָין מִן יו"ד, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים (נ״א ו') שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל מַה דְּאִית בְּהוֹן, וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳כִּי ° יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד), לִבִּ״י סְלִיק מ״ב, וַיְכֻלּ״וּ ע״ב שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ° לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵבָרַי דְּאִנּוּן רְמַ״ח פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא לֹא גִלִּיתִי, ° וּבְהַאי וַיְכֻלּוּ (ה' בששי דאיהו בו', ודא איהי ׳ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׳, דהאי) ה' דְהַשִּׁשִּׁי אִיהוּ מַלְכוּת שְׁבִיעָאָה, וְאִיהִי אִתְקְרִיאַת ע״ב, ° וּבָהּ רְכִיב ו' לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הִנֵּה יהו״ה רוֹכֵב עַל עָ״ב קַל׳ (ישעיה יט, א), ° בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דִתְלַת אֲבָהָן, דְּתַלְיָין מִנְּהוֹן ע״ב שְׁמָהָן, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ, וְלָקֳבֵל תְּלַת אֲבָהָן אִתְּמַר בְּוַיְכֻלּוּ תְּלַת זִמְנִין שְׁבִיעִי, וְדָא אִיהִי רָזָא דְשַׁבָּ״ת, בַּ״ת ש, דְּאִינוּן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט דְּאִתְכְּלִילָן בְּבַ״ת, ° בְּהַהִיא זִמְנָא חָלָה זְכוּת אֲבָהָן, ° דְּמִיּוֹמָא דְאִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא עָלְמָא אִתְקְרִי תֹהוּ וָבֹהוּ, מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִתְקַיַּים קְרָא ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), חֶסֶ״ד סְלִיק לְחוּשְׁבַּן ע״ב שְׁמָהָן.

תרגום

׳שִׂימֵנִי כַחוֹתָם׳ (מלאכי ב, ו) - זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ׳, וְהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁהֵן י', וּמֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם ה"ה. ו' - כּוֹלֵל שִׁשָּׁה סִפְרֵי תוֹרָה, וְהוּא כּוֹלֵל שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְהוּא ו' פְּעָמִים ׳טוֹב׳. ׳עַל לִבֶּךָ׳ - זוֹ ל"ב, אלהי״ם בְּחֶשְׁבּוֹן ל"ב, הַתְּלוּיִים מִיוֹד, וּבָהּ מִשְׁתַּלֵּם שֵׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרְאוּ ׳שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל׳ מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם. וְזֶה סוֹד ׳כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי׳ (ישעיה סג, ד) - ׳לִבִּי׳ עוֹלֶה מ"ב, ׳וַיְכֻלּוּ׳ - שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שְׁמוֹת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, וְעָלָיו נֶאֱמַר ׳לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵבָרַי׳ שֶׁהֵם רמ"ח מִצְווֹת הַתּוֹרָה, ׳לֹא גִלִּיתִי׳. ׳וּבְוַיְכֻלּוּ׳ זֶה, ה' שֶׁל ׳הַשִּׁשִּׁי׳ הִיא מַלְכוּת הַשְּׁבִיעִית, וְהִיא נִקְרֵאת ע"ב, וּבָהּ רוֹכֵב ו' לִפְדּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳הִנֵּה יהו״ה רֹכֵב עַל עָב קַל׳ (ישעיה יט, א), מִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלַל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁתְּלוּיִים מֵהֶם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת וְנִכְלָלִים בָּהּ, וּכְנֶגֶד שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת נֶאֱמַר ׳בְּוַיְכֻלּוּ׳ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ׳שְׁבִיעִי׳, וְזֶה סוֹד הַשַּׁבָּ"ת - בַּ"ת ש', שֶׁהֵם ׳וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט׳ הַנִּכְלָלִים בְּבָ"ת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָלָה זְכוּת הָאָבוֹת, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָעוֹלָם נִקְרָא ׳תֹהוּ וָבֹהוּ׳, וּמִשָּׁם וָאֵילָךְ מִתְקַיֵּם הַכָּתוּב ׳אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה׳ (תהלים פט, ג), חֶסֶ"ד עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [סה:] ° ׳שימני כחותם׳, דא אורייתא, דאתמר בה ׳תורת אמת היתה בפיהו׳ (מלאכי ב, ו), ואיהי כלילא מעשר אמירן דאנון י', ומעשר דברן דאינון ה״ה, ו' כליל שית ספרי תורה, ואיהו כליל שית (דף סה ע״ב) ימי בראשית, ואיהו ו' זמנין טוב. על לבך דא ל״ב אלהי״ם בחושבן ל״ב, ° דתליין מן יו"ד, ובה אשתלים (נ״א ו') שמא דארבעין ותרין אתוון, דבהון אתבריאו שמיא וארעא וכל מה דאית בהון, ודא איהו רזא ׳כי ° יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג, ד), לב״י סליק מ״ב, ויכל״ו ע״ב שמהן דשמא מפרש, ועליה אתמר ° ללבי גליתי, ולאברי דאנון רמ״ח פקודין דאורייתא לא גליתי, ° ובהאי ויכלו (ה' בששי דאיהו בו', ודא איהי ׳ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׳, דהאי) ה' דהששי איהו מלכות שביעאה, ואיהי אתקריאת ע״ב, ° ובה רכיב ו' למפרק לישראל, הדא הוא דכתיב ׳הנה יהו״ה רוכב על ע״ב קל׳ (ישעיה יט, א), ° בגין דאיהי כללא דתלת אבהן, דתליין מנהון ע״ב שמהן, ואתכלילן בה, ולקבל תלת אבהן אתמר בויכלו תלת זמנין שביעי, ודא איהי רזא דשב״ת, ב״ת ש, דאינון ויסע ויבא ויט דאתכלילן בב״ת, ° בההיא זמנא חלה זכות אבהן, ° דמיומא דאתחריב בי מקדשא עלמא אתקרי תהו ובהו, מתמן ואילך אתקיים קרא ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), חס״ד סליק לחושבן ע״ב שמהן.

התרגום: ׳שימני כחותם׳ (מלאכי ב, ו) - זו התורה, שנאמר בה ׳תורת אמת היתה בפיהו׳, והיא כלולה מעשר אמירות שהן י', ומעשרת הדברות שהם ה"ה. ו' - כולל ששה ספרי תורה, והוא כולל ששת ימי בראשית, והוא ו' פעמים ׳טוב׳. ׳על לבך׳ - זו ל"ב, אלהי״ם בחשבון ל"ב, התלויים מיוד, ובה משתלם שם של ארבעים ושתים אותיות, שבהם נבראו ׳שמים וארץ וכל׳ מה שיש בהם. וזה סוד ׳כי יום נקם בלבי׳ (ישעיה סג, ד) - ׳לבי׳ עולה מ"ב, ׳ויכלו׳ - שבעים ושתים שמות השם המפרש, ועליו נאמר ׳ללבי גליתי, ולאברי׳ שהם רמ"ח מצוות התורה, ׳לא גליתי׳. ׳ובויכלו׳ זה, ה' של ׳הששי׳ היא מלכות השביעית, והיא נקראת ע"ב, ובה רוכב ו' לפדות את ישראל, זהו שכתוב ׳הנה יהו״ה רכב על עב קל׳ (ישעיה יט, א), משום שהיא כלל שלשת האבות שתלויים מהם שבעים ושתים שמות ונכללים בה, וכנגד שלשת האבות נאמר ׳בויכלו׳ שלש פעמים ׳שביעי׳, וזה סוד השב"ת - ב"ת ש', שהם ׳ויסע ויבא ויט׳ הנכללים בב"ת. באותה שעה חלה זכות האבות, שמיום שחרב בית המקדש, העולם נקרא ׳תהו ובהו׳, ומשם ואילך מתקים הכתוב ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳ (תהלים פט, ג), חס"ד עולה לחשבון שבעים ושתים שמות.

מן המפרשים

אור יקר: וז״ש ודא איהי רזא דאיהי קב״ה חד לעילא בשכינתיה, לתת שבח הפעולות לא״ם וקשר השגחתו עלינו, ואין לנו כח לעשות הייחוד לספירות אם לא שנפשיטם מהיותם משגיחות על יד המלאך מטטרו״ן עלינו, מפני שאי אפשר להיות שם ייחוד כדמסיק, אמנם כאשר…

ביאור הגר"א: דאתמר בה שחורה כו'. היא שכינתא - דמות אדם, והיא לילה, שחורה, דלית לה מגרמה כלום, ונאוה - דכלילין בה כל הגוונין והאורות:

לכל המפרשים על פיסקה זו