הלכה משמאל וקבלה מימין - וצדק הנעשה צדקה במילוי בעלה
תיקוני זוהר · תיקון כא בהמשכו - ירידת הזקנים, מלחמת ים התורה, והשכינה בכינוייה ובמצוותיה · מאמר 23 · פיסקה 102 · דף נ ע"ב
לשון הזוהר
בַּעַל קַבָּלָה אִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי קַבִּילַת מִינֵיהּ, וּבְאָן אֲתַר קַבִּילַת מִנֵּיהּ בִּימִינָא, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, ° הֲלָכָה אִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, קַבָּלָה הִיא מִסִּטְרָא דִימִינָא, הֲלָכָה בִשְׂמָאלָא לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וְקַבִּילַת מִנֵּיהּ בִּימִינָא ° וְנָחֲתָא מַלְיָא לְגַבֵּי צַדִּיק, וּבְגִין דָּא לֹא ׳רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב׳ (תהלים לז, כה) וכו', (ובמאי) וְכַד נָחֲתָא ° מַלְיָא לְגַבֵּי בַעְלָהּ דְּאִיהוּ ו', נָהָר דְּאִתְמַשַּׁךְ מֵעִדֶן, ו' עָאל בְּד' וְאִתְעֲבִידַת ה', וּמַה דַּהֲוָה צֶדֶק ° אִתְעֲבִידַת צְדָקָה לְגַבֵּי עָנִי דְאִיהוּ צַדִּיק. וְהַהוּא נָהָר עֲלֵיהּ אִתְּמַר ° שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים, ° וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי׳ (משלי יד, לד), וּמַה דַּהֲוַת צֶדֶק דִּינָא, אִתְעֲבִידַת רַחֲמֵי, וְכָל סְפִירָן עַל שְׁמָהּ אִתְקְרִיאוּ, ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק׳ (ויקרא יט, לו), כַּד אִתְרַחַק מִינָהּ בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, מֹאזְנֵי צֶדֶק תְּרֵין דְּרוֹעִין, אַבְנֵי צֶדֶק תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט, אֵיפַת צֶדֶק עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הִין צֶדֶק צַדִּיק, וְכַד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מְרַחֵק מִינָהּ ° אִיהוּ מִשְׁפָּט, וּבֵיהּ כְּתִיב (תהלים עה, ח) כִּי אלהי״ם ׳שׁוֹפֵט ° זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׳, זֶה יַשְׁפִּיל מָאן דְּגָרִים לְאַשְׁפָּלָא לִשְׁכִינְתָּא מֵאַתְרָהָא, וְזֶה יָרִים מָאן דְּגָרִים לְסָלְקָא לָהּ מֵאַתְרָהָא, דְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן אַשְׁפִּילָן לָהּ לְתַתָּא, וְזַכְוָון דִּלְהוֹן סָלְקִין לָהּ לְאַתְרָהָא, הָא זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּעָבִיד זַכְוָון לְסָלְקָא לָהּ לְאַתְרָהָא.
תרגום
בעל הקבלה הוא עמוד האמצע, והיא מקבלת ממנו, ובאיזה מקום קיבלה ממנו? בימין, משום שעליו נאמר 'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים', הלכה היא מצד השמאל, קבלה היא מצד הימין, הלכה בשמאל כלפי בעלה, וקיבלה ממנו בימין, ויורדת מלאה אל הצדיק, ומשום כך 'לֹא ׳רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב׳ (תהלים לז, כה) ' וכו', וכשיורדת מלאה כלפי בעלה שהוא ו', נהר הנמשך מעדן, ו' נכנס בד' ונעשה ה', ומה שהיה 'צֶדֶק' נעשה 'צדקה' כלפי העני שהוא הצדיק. ואותו נהר עליו נאמר 'שמש בשבת - צדקה לעניים', ועליו נאמר ' ׳צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי׳ (משלי יד, לד) ', ומה שהיה 'צדק' - דין, נעשה רחמים, וכל הספירות על שמה נקראות: ' ׳מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק׳ (ויקרא יט, לו) '. כשמתרחק ממנה בעלה שהוא רחמים: 'מֹאזְנֵי צֶדֶק' - שתי הזרועות, 'אַבְנֵי צֶדֶק' - שני עמודי אמת, 'אֵיפַת צֶדֶק' - עמוד האמצע, 'הִין צֶדֶק' - צדיק. וכשעמוד האמצע מתרחק ממנה, הוא 'משפט', ובו כתוב ' ׳כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׳ (תהלים עה, ח) ' - 'זה ישפיל' מי שגורם להשפיל את השכינה ממקומה, 'וזה ירים' מי שגורם להעלותה ממקומה: שעוונות ישראל משפילים אותה למטה, וזכויותיהם מעלים אותה למקומה. הרי זכאי הוא מי שעושה זכויות להעלותה למקומה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בעל קבלה איהו עמודא דאמצעיתא, ואיהי קבילת מיניה, ובאן אתר קבילת מניה בימינא, בגין דעליה אתמר כי ימינך פשוטה לקבל שבים, ° הלכה איהי מסטרא דשמאלא, קבלה היא מסטרא דימינא, הלכה בשמאלא לגבי בעלה, וקבילת מניה בימינא ° ונחתא מליא לגבי צדיק, ובגין דא לא ׳ראיתי צדיק נעזב׳ (תהלים לז, כה) וכו', (ובמאי) וכד נחתא ° מליא לגבי בעלה דאיהו ו', נהר דאתמשך מעדן, ו' עאל בד' ואתעבידת ה', ומה דהוה צדק ° אתעבידת צדקה לגבי עני דאיהו צדיק. וההוא נהר עליה אתמר ° שמש בשבת צדקה לעניים, ° ועליה אתמר ׳צדקה תרומם גוי׳ (משלי יד, לד), ומה דהות צדק דינא, אתעבידת רחמי, וכל ספירן על שמה אתקריאו, ׳מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק׳ (ויקרא יט, לו), כד אתרחק מינה בעלה דאיהו רחמי, מאזני צדק תרין דרועין, אבני צדק תרין סמכי קשוט, איפת צדק עמודא דאמצעיתא, הין צדק צדיק, וכד עמודא דאמצעיתא מרחק מינה ° איהו משפט, וביה כתיב (תהלים עה, ח) כי אלהי״ם ׳שופט ° זה ישפיל וזה ירים׳, זה ישפיל מאן דגרים לאשפלא לשכינתא מאתרהא, וזה ירים מאן דגרים לסלקא לה מאתרהא, דחובין דישראל אינון אשפילן לה לתתא, וזכוון דלהון סלקין לה לאתרהא, הא זכאה איהו מאן דעביד זכוון לסלקא לה לאתרהא.
התרגום: בעל הקבלה הוא עמוד האמצע, והיא מקבלת ממנו, ובאיזה מקום קיבלה ממנו? בימין, משום שעליו נאמר 'כי ימינך פשוטה לקבל שבים', הלכה היא מצד השמאל, קבלה היא מצד הימין, הלכה בשמאל כלפי בעלה, וקיבלה ממנו בימין, ויורדת מלאה אל הצדיק, ומשום כך 'לא ׳ראיתי צדיק נעזב׳ (תהלים לז, כה) ' וכו', וכשיורדת מלאה כלפי בעלה שהוא ו', נהר הנמשך מעדן, ו' נכנס בד' ונעשה ה', ומה שהיה 'צדק' נעשה 'צדקה' כלפי העני שהוא הצדיק. ואותו נהר עליו נאמר 'שמש בשבת - צדקה לעניים', ועליו נאמר ' ׳צדקה תרומם גוי׳ (משלי יד, לד) ', ומה שהיה 'צדק' - דין, נעשה רחמים, וכל הספירות על שמה נקראות: ' ׳מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק׳ (ויקרא יט, לו) '. כשמתרחק ממנה בעלה שהוא רחמים: 'מאזני צדק' - שתי הזרועות, 'אבני צדק' - שני עמודי אמת, 'איפת צדק' - עמוד האמצע, 'הין צדק' - צדיק. וכשעמוד האמצע מתרחק ממנה, הוא 'משפט', ובו כתוב ' ׳כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים׳ (תהלים עה, ח) ' - 'זה ישפיל' מי שגורם להשפיל את השכינה ממקומה, 'וזה ירים' מי שגורם להעלותה ממקומה: שעוונות ישראל משפילים אותה למטה, וזכויותיהם מעלים אותה למקומה. הרי זכאי הוא מי שעושה זכויות להעלותה למקומה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: הלכה איהי מסט' דשמאלא כו'. דבשמאלא התעוררות הזיווג וכל הזיווג ואח"כ מקבלת ממנו מ"ד, טפת החסדים, מימינא, וזה סוד שמאלו תחת לראשי בתחלה ואח"כ וימינו תחבקני, ועיין בזוהר פרשת תרומה קס"ט ב' ובג"כ ברכה קדמאה כו' שמאלא אתער וימינא…