הקפת האבן והארכתה בשש תיבות היחוד - ונטילתה דין חסד ורחמים
תיקוני זוהר · תיקון כ - הקירטא והקשת, זריקת אבן היחוד עד אין סוף · מאמר 21 · פיסקה 3 · דף מ ע"ב
לשון הזוהר
[מ:] כְּרִיכוּ דְכוּלְהוּ ו' דְאִיהוּ כְלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, דְאִינוּן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל יהו״ה אלהינ׳ (דברים ו, ד) ''ו יהו״ה אֶחָד, ° וּבְהַהוּא כְּרִיכָא צָרִיךְ לְסַחֲרָא אַבְנָא (דף מ ע״ב) וּלְאָרְכָא בָּהּ, ° הַאי אַבְנָא כְּלִילָא (מחמש) מֵעֶשֶׂר, עַד דְּסָלִיק לָהּ עַד אֵין סוֹף, וְרָזָא דְמִלָּה ׳לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ׳ (שם יז, כ). כַּד הַאי אַבְנָא בָּעַאת לְמֶעֱבַד דִּינָא בַּעֲמָלֵק, אוֹ בְּסִטְרִין אָחֳרָנִין, וְכֵן בְּחַיָּיבִין, נָטְלָא מִגְּבוּרָה, וְאִתְכְּלִילָן בָּהּ כָּל סְפִירָאן, וְאִתְקְרִיאוּ בָּהּ כֻּלְּהוּ גְבוּרוֹת, וְכַד בָּעַאת לְמֶעֱבַד חִנָּא וְחִסְדָּא בְּעָלְמָא, נָטְלָא מֵחֶסֶד, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילָן בָּהּ וְאִתְקְרִיאוּ חֲסָדִים, וְכַד בָּעַאת לְרַחֲמָא עַל עָלְמָא, נָטְלָא מֵעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ סְפִירָן אִתְכְּלִילוּ בָּהּ, וְאִתְקְרִיאוּ רַחֲמֵי. וְהַאי, י' אִיהִי בְּכָל סִטְרָא, אִם כֵּן בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדְעַת, ° אֶלָּא בִּנְקוּדָה, כַּד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דְקמ״ץ נַטְלָא מֵחֶסֶד, וְכַד אִיהִי נְקִידָא מִסִּטְרָא דִשְׁבָ״א נַטְלָא (ס״א ינקא) מִגְּבוּרָה, וְכַד נְקִידָא מֵחֹלֵ״ם אִיהוּ מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דִתְלַת נְקוּדִין אִלֵּין אִינוּן מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא כַּד נָטְלָא מֵאֲבָהָן. (כאן חסר והוא בתקוז״ח דף כ״ד ע״ג). [ מה שכתוב כאן בדפוס אמסטרדם ומנטובה - הוא שייך לקמן תיקון כ"ב (דף מד ע"א), וכן מאמר ויאמר אי הבל, הנדפס כאן בכל ספרי התיקוני זוהר, הוא נוסחה אחרת השייך לתיקון ס"ט (דף קיב ע"ב), ויבואו אם ירצה השם הכל על מקומם ].
תרגום
[ מ: ] כְּרִיכַת כֻּלָּם ו', שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, שֶׁהֵן שְׁמַע ׳יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה'׳ אֶחָד [מ:], וּבְאוֹתָהּ כְּרִיכָה צָרִיךְ לְהַקִּיף אֶת הָאֶבֶן (דף מ ע״ב) וּלְהַאֲרִיךְ בָּהּ, אֶבֶן זוֹ כּוֹלֶלֶת עֶשֶׂר, עַד שֶׁעוֹלָה עַד אֵין סוֹף, וְסוֹד הַדָּבָר ׳לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ׳ (דברים ו, ד). כְּשֶׁאֶבֶן זוֹ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת דִּין בַּעֲמָלֵק, אוֹ בְּצְדָדִים אֲחֵרִים, וְכֵן בִּרְשָׁעִים, נוֹטֶלֶת מִגְּבוּרָה, וְנִכְלָלוֹת בָּהּ כָּל הַסְּפִירוֹת, וְנִקְרָאוֹת בָּהּ כֻּלָּן גְּבוּרוֹת, וּכְשֶׁרוֹצָה לַעֲשׂוֹת חֵן וָחֶסֶד בָּעוֹלָם, נוֹטֶלֶת מֵחֶסֶד, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ וְנִקְרָאוֹת חֲסָדִים, וּכְשֶׁרוֹצָה לְרַחֵם עַל הָעוֹלָם, נוֹטֶלֶת מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וְכָל הַסְּפִירוֹת נִכְלָלוֹת בָּהּ, וְנִקְרָאוֹת רַחֲמִים. וְזֹאת, הַיּ' הִיא בְּכָל צַד, אִם כֵּן בַּמֶּה נִכֶּרֶת, אֶלָּא בַּנְּקֻדָּה, כְּשֶׁהִיא נְקֻדָּה מִצַּד הַקָּמָץ נוֹטֶלֶת מֵחֶסֶד, וּכְשֶׁהִיא נְקֻדָּה מִצַּד הַשְּׁוָא נוֹטֶלֶת מִגְּבוּרָה, וּכְשֶׁהִיא נְקֻדָּה מֵחוֹלָם הִיא מִצַּד עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁשָּׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת אֵלּוּ הֵן מַיִם וְאֵשׁ וְרוּחַ כְּשֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאָבוֹת. (כאן חסר, והוא בתקוני זוהר חדש דף כ"ד ע"ג). [ מה שכתוב כאן בדפוס אמסטרדם ומנטובה - הוא שייך לקמן תיקון כ"ב (דף מד ע"א), וכן מאמר ויאמר אי הבל, הנדפס כאן בכל ספרי התיקוני זוהר, הוא נוסחה אחרת השייך לתיקון ס"ט (דף קיב ע"ב), ויבואו אם ירצה השם הכל על מקומם ].
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מ:] כריכו דכולהו ו' דאיהו כליל שית תיבין דיחודא, דאינון שמע ׳ישראל יהו״ה אלהינ׳ (דברים ו, ד) 'ו יהו״ה אחד, ° ובההוא כריכא צריך לסחרא אבנא (דף מ ע״ב) ולארכא בה, ° האי אבנא כלילא (מחמש) מעשר, עד דסליק לה עד אין סוף, ורזא דמלה ׳למען יאריך ימים על ממלכתו׳ (שם יז, כ). כד האי אבנא בעאת למעבד דינא בעמלק, או בסטרין אחרנין, וכן בחייבין, נטלא מגבורה, ואתכלילן בה כל ספיראן, ואתקריאו בה כלהו גבורות, וכד בעאת למעבד חנא וחסדא בעלמא, נטלא מחסד, וכלהו ספירן אתכלילן בה ואתקריאו חסדים, וכד בעאת לרחמא על עלמא, נטלא מעמודא דאמצעיתא, וכלהו ספירן אתכלילו בה, ואתקריאו רחמי. והאי, י' איהי בכל סטרא, אם כן במאי אשתמודעת, ° אלא בנקודה, כד איהי נקידא מסטרא דקמ״ץ נטלא מחסד, וכד איהי נקידא מסטרא דשב״א נטלא (ס״א ינקא) מגבורה, וכד נקידא מחל״ם איהו מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° דתלת נקודין אלין אינון מיא ואשא ורוחא כד נטלא מאבהן. (כאן חסר והוא בתקוז״ח דף כ״ד ע״ג). [ מה שכתוב כאן בדפוס אמסטרדם ומנטובה - הוא שייך לקמן תיקון כ"ב (דף מד ע"א), וכן מאמר ויאמר אי הבל, הנדפס כאן בכל ספרי התיקוני זוהר, הוא נוסחה אחרת השייך לתיקון ס"ט (דף קיב ע"ב), ויבואו אם ירצה השם הכל על מקומם ].
התרגום: [ מ: ] כריכת כלם ו', שהיא כוללת שש תבות היחוד, שהן שמע ׳ישראל ה' אלהינו ה'׳ אחד [מ:], ובאותה כריכה צריך להקיף את האבן (דף מ ע״ב) ולהאריך בה, אבן זו כוללת עשר, עד שעולה עד אין סוף, וסוד הדבר ׳למען יאריך ימים על ממלכתו׳ (דברים ו, ד). כשאבן זו רוצה לעשות דין בעמלק, או בצדדים אחרים, וכן ברשעים, נוטלת מגבורה, ונכללות בה כל הספירות, ונקראות בה כלן גבורות, וכשרוצה לעשות חן וחסד בעולם, נוטלת מחסד, וכל הספירות נכללות בה ונקראות חסדים, וכשרוצה לרחם על העולם, נוטלת מעמודא דאמצעיתא, וכל הספירות נכללות בה, ונקראות רחמים. וזאת, הי' היא בכל צד, אם כן במה נכרת, אלא בנקדה, כשהיא נקדה מצד הקמץ נוטלת מחסד, וכשהיא נקדה מצד השוא נוטלת מגבורה, וכשהיא נקדה מחולם היא מצד עמודא דאמצעיתא, ששלש נקדות אלו הן מים ואש ורוח כשנוטלת מהאבות. (כאן חסר, והוא בתקוני זוהר חדש דף כ"ד ע"ג). [ מה שכתוב כאן בדפוס אמסטרדם ומנטובה - הוא שייך לקמן תיקון כ"ב (דף מד ע"א), וכן מאמר ויאמר אי הבל, הנדפס כאן בכל ספרי התיקוני זוהר, הוא נוסחה אחרת השייך לתיקון ס"ט (דף קיב ע"ב), ויבואו אם ירצה השם הכל על מקומם ].
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובההוא כריכא צריך לסחרא אבנא ולארכא כו'. רוצה לומר י' דכאן הוא מלכות בהוי"ה, נוק' כנ"ל, ולכן צריך להאריך באחד, בו"ק, וזה שאומר ורזא דמלה להאריך כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: