ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 19: תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל › פיסקה 36 (לג ע"א)

ארבע כריעות כנגד ארבע אותיות - וח"י חליות השדרה כלולב

תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 36 · דף לג ע"א

לשון הזוהר

וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין דָּפְקִין לְפִתְחָא, וְאָמְרִין ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח׳, אִתְפַּתְּחַת לוֹן תַּרְעָא דְהֵיכָלָא בְּכַמָּה נְהוֹרִין מְרַקְּמָן, נָהֲרִין מִכָּל גַּוָּונִין דְּעָלְמָא, וּבְזִמְנָא דְאִלֵּין עָאלִין לְהֵיכָלָא, שְׁכִינְתָּא אוֹלִיפַת זְכוּ עֲלַיְיהוּ, וְאָמְרַת רִבּוֹן עָלְמָא, הָא אִלֵּין מָארֵי דְקוֹמָה דְקָא סָגְדִין בִּצְלוֹתָא לְגַבָּךְ אַרְבַּע זִמְנִין, בִּתְלַת קַדְמָאִין תְּרֵי, וּבִתְלַת בַּתְרָאִין תְּרֵי, לָקֳבֵל אַרְבַּע אַתְוָון דִּילָךְ, וְזָקְפִין אַרְבַּע זְקִיפוֹת בְּהוֹן לְאַרְבַּע אַתְוָון דִּילִי דְאִינוּן אדנ״י, לְסַלְקָא אַרְבַּע דְּאִינוּן אדנ״י, בְּאַרְבַּע דְּאִינוּן יהו״ה, וְצָרִיךְ לְמִכְרַע בְּכֻלְּהוּ, בְּחַ״י חוּלְיָין, דְּאִינוּן לָקֳבֵל תַּמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן, דִּכְלִילָן בְּחַ״י עָלְמִין, וְדָא אִיהוּ דְתַקִּינוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, עַד דְּיִתְפַּקְקוּ כָּל חוּלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה, וְשִׁדְרָה אִיהוּ לוּלָב, אִם נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ דְּלָא יַפְסִיק בְּתַמְנֵי סְרֵי בִרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, דְאִינוּן לָקֳבֵל חַ״י נִעְנוּעִין דְּלוּלָב. כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, בְּגִין דְּחַ״י עָלְמִין אִיהוּ דַאֲחִיד בֵּין יהו״ה אדנ״י, כְּגַוְונָא דָא יאהדונה״י, דְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן אָמֵ״ן, וּבְגִין דָּא אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, כְּשֶׁהוּא כוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וּמַה דְּאִתְּמַר אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק, בְּגִין דְּהָא אוּקְמוּהוּ ׳וָחַי בָּהֶם׳ (ויקרא יח, ה), וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

תרגום

וּבָעֵת שֶׁאֵלֶּה דּוֹפְקִים עַל הַפֶּתַח, וְאוֹמְרִים אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, נִפְתָּח לָהֶם שַׁעַר הַהֵיכָל בְּכַמָּה אוֹרוֹת מְרֻקָּמִים, מְאִירִים מִכָּל גְּוָנֵי הָעוֹלָם, וּבָעֵת שֶׁאֵלֶּה נִכְנָסִים לְהֵיכָל, הַשְּׁכִינָה לִמְּדָה זְכוּת עֲלֵיהֶם, וְאָמְרָה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֵלֶּה בַּעֲלֵי הַקּוֹמָה הַסּוֹגְדִים בִּתְפִלָּה אֵלֶיךָ אַרְבַּע פְּעָמִים, בִּשְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שְׁתַּיִם, וּבִשְׁלֹשָׁה הָאַחֲרוֹנִים שְׁתַּיִם, כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹתֶיךָ, וְזוֹקְפִים אַרְבַּע זְקִיפוֹת בָּהֶן לְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתַי שֶׁהֵן אדנ"י, לְהַעֲלוֹת אַרְבַּע שֶׁהֵן אדנ"י, בְּאַרְבַּע שֶׁהֵן יהו"ה, וְצָרִיךְ לִכְרֹעַ בְּכֻלָּן, בְּח"י חֻלְיוֹת, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, הַכְּלוּלוֹת בְּחַי הָעוֹלָמִים, וְזֶהוּ מַה שֶּׁתִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלְיוֹת הַשִּׁדְרָה, וְהַשִּׁדְרָה הוּא הַלּוּלָב, אִם נִפְרְצוּ עָלָיו פָּסוּל, כְּעֵין זֶה צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַפְסִיק בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵן כְּנֶגֶד ח"י נִעְנוּעֵי הַלּוּלָב. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, מִשּׁוּם שֶׁחַי הָעוֹלָמִים הוּא הָאוֹחֵז בֵּין יהו"ה אדנ"י, כְּעֵין זֶה יאהדונה"י, שֶׁעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן ׳אָמֵן׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, כְּשֶׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּ ׳בָּרוּךְ׳, וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי בֵּאֲרוּ ׳וָחַי בָּהֶם׳ (ויקרא יח, ה), וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובזמנא דאלין דפקין לפתחא, ואמרין ׳אדנ״י שפתי תפתח׳, אתפתחת לון תרעא דהיכלא בכמה נהורין מרקמן, נהרין מכל גוונין דעלמא, ובזמנא דאלין עאלין להיכלא, שכינתא אוליפת זכו עלייהו, ואמרת רבון עלמא, הא אלין מארי דקומה דקא סגדין בצלותא לגבך ארבע זמנין, בתלת קדמאין תרי, ובתלת בתראין תרי, לקבל ארבע אתוון דילך, וזקפין ארבע זקיפות בהון לארבע אתוון דילי דאינון אדנ״י, לסלקא ארבע דאינון אדנ״י, בארבע דאינון יהו״ה, וצריך למכרע בכלהו, בח״י חוליין, דאינון לקבל תמני סרי ברכאן, דכלילן בח״י עלמין, ודא איהו דתקינו מארי מתניתין, עד דיתפקקו כל חוליות שבשדרה, ושדרה איהו לולב, אם נפרצו עליו פסול, כגוונא דא צריך דלא יפסיק בתמני סרי ברכאן דצלותא, דאינון לקבל ח״י נענועין דלולב. כמה דאוקמוהו מארי מתניתין, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, בגין דח״י עלמין איהו דאחיד בין יהו״ה אדנ״י, כגוונא דא יאהדונה״י, דסליק לחשבן אמ״ן, ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, כשהוא כורע בברוך, ומה דאתמר אבל עקרב פוסק, בגין דהא אוקמוהו ׳וחי בהם׳ (ויקרא יח, ה), ולא שימות בהם.

התרגום: ובעת שאלה דופקים על הפתח, ואומרים אדנ"י שפתי תפתח, נפתח להם שער ההיכל בכמה אורות מרקמים, מאירים מכל גוני העולם, ובעת שאלה נכנסים להיכל, השכינה למדה זכות עליהם, ואמרה רבונו של עולם, הרי אלה בעלי הקומה הסוגדים בתפלה אליך ארבע פעמים, בשלשה הראשונים שתים, ובשלשה האחרונים שתים, כנגד ארבע אותיותיך, וזוקפים ארבע זקיפות בהן לארבע אותיותי שהן אדנ"י, להעלות ארבע שהן אדנ"י, בארבע שהן יהו"ה, וצריך לכרע בכלן, בח"י חליות, שהן כנגד שמונה עשרה ברכות, הכלולות בחי העולמים, וזהו מה שתקנו בעלי המשנה, עד שיתפקקו כל חליות השדרה, והשדרה הוא הלולב, אם נפרצו עליו פסול, כעין זה צריך שלא יפסיק בשמונה עשרה ברכות של התפלה, שהן כנגד ח"י נענועי הלולב. כמו שבארו בעלי המשנה, אפלו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, משום שחי העולמים הוא האוחז בין יהו"ה אדנ"י, כעין זה יאהדונה"י, שעולה לחשבון ׳אמן׳, ומשום כך אפלו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, כשהוא כורע ב ׳ברוך׳, ומה שנאמר אבל עקרב פוסק, משום שהרי בארו ׳וחי בהם׳ (ויקרא יח, ה), ולא שימות בהם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים