הורדת הקב"ה בקריאת שמע - והשער הפנימי נפתח בשבת ובחדש
תיקוני זוהר · תיקון יח - בראשית ברא שש, דרגות הנבואה ודפיקת בעלי האברים על ההיכל · מאמר 19 · פיסקה 18 · דף ל ע"ב
לשון הזוהר
[ תיקוני זוהר - דף ל ע״א בהגהה ] (דף ל ע״א בהגהה) [ וְכַד בַּר נַשׁ מְצַלֵּי, צָרִיךְ בְּקַדְמֵיתָא לְנַחְתָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יהו״ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, ° וְלֵיהּ אָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּכָל שַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, ° בְּגִין דְּיוֹמִין דְּחוֹל תַּרְעָא דְהֵיכָלָא פְּנִימָאָה אִיהִי סְתִימָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֹּה אָמַר׳ (יחזקאל מו, א) אדנ״י אלהי״ם ׳שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית ° הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳, וְאַמַּאי ° בְּגִין דְמטטרון שַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת דְּיֵיתֵי בַעְלָהּ יִפָּתֵחַ, וְכֵן בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ, וּבְגִין דָּא, כַּד נָחִית בַּר נַשׁ יהו״ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, צָרִיךְ לְנַחְתָא לֵיהּ בְּאדנ״י, דְּאִיהוּ בְּפִימֵיהּ, וּבְגִין דָּא ׳אדנ״י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׳. דִתְלַת צְלוֹתִין אִינוּן בְּשַׁבָּת, וּרְבִיעָאָה צְלוֹתָא דְמוּסָף, צְלוֹתָא דְעַרְבִית אַתָּה קִדַּשְׁתָּ, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְתַמָּן לֵיוָאֵי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית יִשְׂמַח מֹשֶׁה ° בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, וְדָא נִשְׁמַת ° כָּל חַי, דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם׳ (תהלים סח, יד), אַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳ (בראשית כח, יא), בַּאֲתַר ° דְּיֵשׁ כ״ב אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא שְׁכִיבַת תַּמָּן, זַכָּאָה אִיהִי פוּמָא, ° דְאוֹרַיְיתָא דְהַהִיא שְׁכִינְתָּא שְׁכִיבַת תַּמָּן.
תרגום
[ תיקוני זוהר - דף ל ע״א בהגהה ] (דף ל ע״א בהגהה) [ וּכְשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל, צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהוֹרִיד אֶת הקב"ה שֶׁהוּא יהו"ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְלוֹ אוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, בְּכָל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, מִשּׁוּם שֶׁבִּימֵי חֹל שַׁעַר הַהֵיכָל הַפְּנִימִי הוּא סָתוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כֹּה אָמַר אדנ"י׳ (יחזקאל מו, א) אֱלֹהִים ׳שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה׳, וְלָמָּה מִשּׁוּם שֶׁמְּטַטְרוֹן שַׁלִּיט עֲלֵיהֶם, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁיָּבוֹא בַּעְלָהּ יִפָּתֵחַ, וְכֵן בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ, וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁמּוֹרִיד אָדָם אֶת יהו"ה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, צָרִיךְ לְהוֹרִידוֹ בַּאדנ"י, שֶׁהוּא בְּפִיו, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׳. שֶׁשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵן בְּשַׁבָּת, וְהָרְבִיעִית תְּפִלַּת מוּסָף, תְּפִלַּת עַרְבִית ׳אַתָּה קִדַּשְׁתָּ׳, וְזוֹ שְׁכִינָה תַּתָּאָה, שֶׁהִיא מִצַּד שְׂמֹאל, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם׳, תְּפִלַּת שַׁחֲרִית ׳יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ׳, וְזֶה נִשְׁמַת כָּל חַי, שֶׁהִיא אִמָּא עִלָּאָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם׳ (תהלים סח, יד), אַל תִּקְרֵי ׳אִם׳ אֶלָּא ׳אֵם׳, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא׳ (בראשית כח, יא), בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שׁוֹכֶבֶת שָׁם, אַשְׁרֵי הַפֶּה, שֶׁתּוֹרָה שֶׁל אוֹתָהּ שְׁכִינָה שׁוֹכֶבֶת שָׁם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ תיקוני זוהר - דף ל ע״א בהגהה ] (דף ל ע״א בהגהה) [ וכד בר נש מצלי, צריך בקדמיתא לנחתא קודשא בריך הוא דאיהו יהו״ה בקריאת שמע, ° וליה אמרין שמע ישראל, בכל שבתות וימין טבין, ° בגין דיומין דחול תרעא דהיכלא פנימאה איהי סתימא, הדא הוא דכתיב ׳כה אמר׳ (יחזקאל מו, א) אדנ״י אלהי״ם ׳שער החצר הפנימית ° הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה׳, ואמאי ° בגין דמטטרון שליט עלייהו, וביום השבת דייתי בעלה יפתח, וכן ביום החדש יפתח, ובגין דא, כד נחית בר נש יהו״ה בקריאת שמע, צריך לנחתא ליה באדנ״י, דאיהו בפימיה, ובגין דא ׳אדנ״י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׳. דתלת צלותין אינון בשבת, ורביעאה צלותא דמוסף, צלותא דערבית אתה קדשת, ודא שכינתא תתאה, דאיהי מסטרא דשמאלא, דתמן ליואי, דאתמר בהון וקדשת את הלוים, צלותא דשחרית ישמח משה ° במתנת חלקו, ודא נשמת ° כל חי, דאיהי אימא עלאה, עלה אתמר ׳אם תשכבון בין שפתים׳ (תהלים סח, יד), אל תקרי אם אלא אם, דעלה אתמר ׳וישכב במקום ההוא׳ (בראשית כח, יא), באתר ° דיש כ״ב אתוון דאורייתא שכיבת תמן, זכאה איהי פומא, ° דאורייתא דההיא שכינתא שכיבת תמן.
התרגום: [ תיקוני זוהר - דף ל ע״א בהגהה ] (דף ל ע״א בהגהה) [ וכשאדם מתפלל, צריך תחלה להוריד את הקב"ה שהוא יהו"ה בקריאת שמע, ולו אומרים שמע ישראל, בכל שבתות וימים טובים, משום שבימי חל שער ההיכל הפנימי הוא סתום, הדא הוא דכתיב ׳כה אמר אדנ"י׳ (יחזקאל מו, א) אלהים ׳שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה׳, ולמה משום שמטטרון שליט עליהם, וביום השבת שיבוא בעלה יפתח, וכן ביום החדש יפתח, ומשום כך, כשמוריד אדם את יהו"ה בקריאת שמע, צריך להורידו באדנ"י, שהוא בפיו, ומשום כך ׳אדנ"י שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׳. ששלש תפלות הן בשבת, והרביעית תפלת מוסף, תפלת ערבית ׳אתה קדשת׳, וזו שכינה תתאה, שהיא מצד שמאל, ששם הלוים, שנאמר בהם ׳וקדשת את הלוים׳, תפלת שחרית ׳ישמח משה במתנת חלקו׳, וזה נשמת כל חי, שהיא אמא עלאה, עליה נאמר ׳אם תשכבון בין שפתים׳ (תהלים סח, יד), אל תקרי ׳אם׳ אלא ׳אם׳, שעליה נאמר ׳וישכב במקום ההוא׳ (בראשית כח, יא), במקום שיש כ"ב אותיות התורה שוכבת שם, אשרי הפה, שתורה של אותה שכינה שוכבת שם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: בגין דיומין כו'. רוצה לומר לכך דווקא בשבת ויום טוב: