מיני הלולב כלי מלחמה ביד מנצחי הדין - האתרוג לב והלולב שדרה
תיקוני זוהר · תיקון יג - עשרת מיני הנגונים שבהם שיבח דוד את בת המלך · מאמר 14 · פיסקה 15 · דף כה ע"א
לשון הזוהר
קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַבָּא אַבָּא, ° אַמַּאי אִתְּמַר בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְסֻכּוֹת, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עִץ הָדָר׳ (ויקרא כג, ג), אָמַר לֵיהּ בְּרִי מָאנֵי קְרָבָא ° בִּימִינָא נָטְלִין לוֹן, וּבְאִלֵּין מָאנֵי קְרָבָא אִינוּן יִשְׂרָאֵל רְשִׁימִין דְּנָצְחִין דִּינָא, מְתַל לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵיהּ דִּינָא ° וּקְרָבָא בְּשַׁבְעִין אוּמִין, וְלָא הֲווֹ יָדְעִין מָאן נָצַח דִּינָא, וְשָׁאֲלִין לֵיהּ מָאן נָצַח דִּינָא אָמַר תִּסְתַּכְּלוּן בְּאִלֵּין דִּרְשִׁימִין בְּמָאנֵי קְרָבָא בִידַיְיהוּ, וְתִנְדְּעוּן מָאן נָצַח דִּינָא, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עִץ הָדָר׳ דָּא אֶתְרוֹג, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, לִבָּא, דְּאִיהוּ עִקָּרָא דְכָל אֵבָרִין דְּגוּפָא, דְּאִינוּן תְּלַת הֲדַסִּים, וְלוּלָב וּתְרֵי בַדֵּי עֲרָבָה, לִבָּא בְאֶמְצָעִיתָא, וְאֵבָרִין סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ, וּבְגִין דָּא אֶתְרוֹג דָּא שְׁכִינְתָּא, וְהָכִי אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, אִי נִטְּלָה בּוּכְנָתוֹ, וְאִי עָלָה חֲזָזִית עַל רוּבּוֹ, פָּסוּל, בְּגִין דְּאִיהוּ דָמֵי לִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שיר ד ז) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳. כַּפֹּת תְּמָרִים דָּא לוּלָב, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר נִפְרְצוּ עַלָּיו פָּסוּל, בְּגִין דְּדָא אִיהוּ ° מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, בְּגִין דָּא מְבָרֵךְ עֲלָהּ בְּיוֹמָא קַדְמָאָה דְסֻכּוֹת, ° בְּגִין דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא וְיִחוּדָא דְכֹלָּא, חַ״י עָלְמִין, דְּאִיהוּ לָקֳבֵל חַ״י חוּלְיָין דְּשִׁדְרָה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, לוּלָב דּוֹמֶה לְשִׁדְרָה, וְרָזָא דְלוּלָב ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳, וְדָא אִיהוּ (דה״י א כט יא) ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳, וְתִרְגֵם דַּאֲחִיד בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא.
תרגום
קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, אַבָּא אַבָּא, מַדּוּעַ נֶאֱמַר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳ (ויקרא כג, ג), אָמַר לוֹ, בְּנִי, כְּלֵי מִלְחָמָה בַּיָּמִין נוֹטְלִים אוֹתָם, וּבִכְלֵי מִלְחָמָה אֵלֶּה הֵם יִשְׂרָאֵל, הַמְסֻמָּנִים כְּמִי שֶׁמְּנַצְּחִים אֶת הַדִּין, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ דִּין וּקְרָב עִם שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מִי נִצֵּחַ אֶת הַדִּין, וְשׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מִי נִצֵּחַ אֶת הַדִּין, אָמַר, הִתְבּוֹנְנוּ בְּאֵלֶּה הַמְסֻמָּנִים בִּכְלֵי מִלְחָמָה בִּידֵיהֶם, וְתֵדְעוּ מִי נִצֵּחַ אֶת הַדִּין. ׳וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר׳ - זֶה הָאֶתְרוֹג, שֶׁהוּא הַשְּׁכִינָה, הַלֵּב, שֶׁהוּא עִקַּר כָּל אֵיבְרֵי הַגּוּף, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, וְלוּלָב, וּשְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבָה, הַלֵּב בָּאֶמְצַע, וְהָאֵיבָרִים סָבִיב סָבִיב לוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָאֶתְרוֹג הוּא הַשְּׁכִינָה, וְכָךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אִם נִטְּלָה בֻּכְנָתוֹ, וְאִם עָלְתָה חֲזָזִית עַל רֻבּוֹ, פָּסוּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שיר ד ז) ׳כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׳. ׳כַּפֹּת תְּמָרִים׳ זֶה הַלּוּלָב, וְעָלָיו נֶאֱמַר, ׳נִפְרְצוּ עָלָיו׳ פָּסוּל, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה ׳מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת׳, מִשּׁוּם כָּךְ מְבָרְכִים עָלָיו בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קֶשֶׁר וְיִחוּד הַכֹּל, חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד חַ"י חֻלְיוֹת הַשִּׁדְרָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לוּלָב דּוֹמֶה לַשִּׁדְרָה, וְסוֹד הַלּוּלָב, ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳, וְזֶהוּ (דה״י א כט יא) ׳כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׳, וְתִרְגְּמוּ, שֶׁאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם רבי אלעזר ואמר, אבא אבא, ° אמאי אתמר ביומא קדמאה דסכות, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, ג), אמר ליה ברי מאני קרבא ° בימינא נטלין לון, ובאלין מאני קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא, מתל למלכא דהוה ליה דינא ° וקרבא בשבעין אומין, ולא הוו ידעין מאן נצח דינא, ושאלין ליה מאן נצח דינא אמר תסתכלון באלין דרשימין במאני קרבא בידייהו, ותנדעון מאן נצח דינא, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳ דא אתרוג, דאיהי שכינתא, לבא, דאיהו עקרא דכל אברין דגופא, דאינון תלת הדסים, ולולב ותרי בדי ערבה, לבא באמצעיתא, ואברין סחור סחור ליה, ובגין דא אתרוג דא שכינתא, והכי אוקמוה מארי מתניתין, אי נטלה בוכנתו, ואי עלה חזזית על רובו, פסול, בגין דאיהו דמי לשכינתא, דאתמר בה (שיר ד ז) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳. כפת תמרים דא לולב, ועליה אתמר נפרצו עליו פסול, בגין דדא איהו ° מקצץ בנטיעות, בגין דא מברך עלה ביומא קדמאה דסכות, ° בגין דאיהו קשורא ויחודא דכלא, ח״י עלמין, דאיהו לקבל ח״י חוליין דשדרה, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין, לולב דומה לשדרה, ורזא דלולב ׳צדיק כתמר יפרח׳, ודא איהו (דה״י א כט יא) ׳כי כל בשמים ובארץ׳, ותרגם דאחיד בשמיא ובארעא.
התרגום: קם רבי אלעזר ואמר, אבא אבא, מדוע נאמר ביום הראשון של סכות, ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳ (ויקרא כג, ג), אמר לו, בני, כלי מלחמה בימין נוטלים אותם, ובכלי מלחמה אלה הם ישראל, המסמנים כמי שמנצחים את הדין, משל למלך שהיה לו דין וקרב עם שבעים אמות, ולא היו יודעים מי נצח את הדין, ושואלים אותו מי נצח את הדין, אמר, התבוננו באלה המסמנים בכלי מלחמה בידיהם, ותדעו מי נצח את הדין. ׳ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר׳ - זה האתרוג, שהוא השכינה, הלב, שהוא עקר כל איברי הגוף, שהם שלשה הדסים, ולולב, ושני בדי ערבה, הלב באמצע, והאיברים סביב סביב לו, ומשום כך האתרוג הוא השכינה, וכך בארו בעלי המשנה, אם נטלה בכנתו, ואם עלתה חזזית על רבו, פסול, משום שהוא דומה לשכינה, שנאמר בה (שיר ד ז) ׳כלך יפה רעיתי ומום אין בך׳. ׳כפת תמרים׳ זה הלולב, ועליו נאמר, ׳נפרצו עליו׳ פסול, משום שזה ׳מקצץ בנטיעות׳, משום כך מברכים עליו ביום הראשון של סכות, משום שהוא קשר ויחוד הכל, חי העולמים, שהוא כנגד ח"י חליות השדרה, ומשום כך בארו בעלי המשנה, לולב דומה לשדרה, וסוד הלולב, ׳צדיק כתמר יפרח׳, וזהו (דה״י א כט יא) ׳כי כל בשמים ובארץ׳, ותרגמו, שאוחז בשמים ובארץ.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אמאי אתמר כו'. רוצה לומר ולמה לא בכל ימי הסכות: