ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 11: תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין › פיסקה 12 (ט ע"א)

עקר התפלין משמאל אמא על בנה - ושנים עשר צרופי ההויה

תיקוני זוהר · תיקון י - בראשית שי"ר תא"ב, עלית השכינה וירידתה בשמע ובתפלין · מאמר 11 · פיסקה 12 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

וְעִיקָר דִּתְפִלִּין מִשְּׂמָאלָא, וּבְגִין כַּךְ נִשְׁבַּע יהו״ה בִּימִינוֹ (ישעיה סב ד) זוֹ תוֹרָה, וּבִזְרוֹעַ עוזּוֹ אֵלּוּ תְפִלִּין, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא ה' תְּפִלִּין עַל ו', אִימָּא עַל בְּרָהּ, בְּגִין דְּבָהּ אִתְבְּנֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה׳ (משלי ג ב). י' אַבָּא, תְּפִלִּין עַל בְּרַתָּא ה', דְּבֵיהּ אִתְבְּנִיאַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו״ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳, וְדָא הוּא הֲוַיָּ״ה, וְדָא הוּא רָזָא אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הַוִּי"הּלַיְלָה.(וְאִית דְּאָמַר) הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע כְּגַוְונָא דָא יהה״ו, (י' קַדֶּשׁ לִי, ה' ה' ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ׳ ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳, ו' ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל,) הוי׳''ה - ו' י' בְּאֶמְצָעִיתָא, (יהה״ו - ה' ה' בְּאֶמְצָעִיתָא.) וּבְצִרוּף דְי״ב הֲוַיָּן, אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְּהוּ, וְאִלֵּין אִינוּן יהו״ה יהה״ו יוה״ה, דִּרְמִיזֵי בְּשֵׁם יו״ד ה״י וי״ו ה״י, הַאי שְׁמָא מְקוֹרָא דְאַתְוָון, וּמְקוֹרָא דִלְהוֹן בִּקְרָאֵי בִּנְקוּדֵי, יִהַוְ״הָ׳ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ׳ (תהלים צז יא), מְקוֹרָא דִנְקוּדֵי מִן יִהַהַ״וְ (ירמיה ט כג) ׳יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ׳, יְוּהַ״הַ (שמות כו יט כ) יְדוֹתָיו ׳וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית׳.תְּלַת וָוִי״ן בְּהַאי שְׁמָא יו״ד ה״י וי״ו ה״י, והי״ה והה״י ויה״ה, וּנְקוּדִין דִּלְהוֹן וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית יב טו) וַהֹיָ״הַ, וּהַהַ״יְ וּדְבָשׁ הַיּוֹם הַזֶּה יהו״ה (דברים כו טו), וַיֹהָ״הַ וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי (בראשית נ טו). הוה״י היו״ה ההי״ו מְקוֹרָא דִלְהוֹן, הֶוִהֹ״יִ וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי (אסתר ה יג), הָיְוְ״הּ הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא (ויקרא כז לג), הִהְיְ״וַ עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ (בראשית מט יא), היה״ו הוי״ה ההו״י, הַיִהִ״וְ לַיהוָֹ״ה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ (תהלים לד ד), הַוּיִ״הַ הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם (שמות ט ג), הּהִוָ״יִּ (דברים ו כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי.

תרגום

וְעִקַּר הַתְּפִלִּין מִשְּׂמֹאל, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ (ישעיה סב, ד) - זוֹ תוֹרָה, ׳וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ׳ - אֵלּוּ תְּפִלִּין. וּמִצַּד שְׂמֹאל, הֵ״א - תְּפִלִּין עַל וָא״ו, אִמָּא עַל בְּנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ נִבְנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה (משלי ג, ב). יוּ״ד - אַבָּא, תְּפִלִּין עַל הַבַּת הֵ״א, שֶׁבּוֹ נִבְנֵית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ׳, וְזֶה הוּא ׳הֲוַיָּ״ה׳, וְזֶה סוֹד אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת הַלַּיְלָה שֶׁל ׳הֲוַיָּ״ה׳. (וְיֵשׁ שֶׁאוֹמֵר) הֲוָיוֹת בָּאֶמְצַע, כְּצוּרָה זוֹ יהה"ו - (יוּ״ד: ׳קַדֶּשׁ לִי׳, הֵ״א הֵ״א: ׳וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ׳, ׳וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ׳, וָא״ו: ׳שְׁמַע יִשְׂרָאֵל׳) - הוי"ה: וָא״ו יוּ״ד בָּאֶמְצַע (יהה"ו: הֵ״א הֵ״א בָּאֶמְצַע). וּבְצֵרוּף שְׁנֵים עָשָׂר הֲוָיוֹת נוֹדָעוֹת כֻּלָּן, וְאֵלֶּה הֵן: יהו"ה, יהה"ו, יוה"ה, הָרוֹמְזוֹת בַּשֵּׁם ׳יוֹ״ד הֵ״י וָי״ו הֵ״י׳ - שֵׁם זֶה מְקוֹר הָאוֹתִיּוֹת, וּמְקוֹרָן בַּפְּסוּקִים בַּנְּקֻדּוֹת: יִהַוְ״הָ - יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ (תהלים צז, יא) מְקוֹר הַנְּקֻדּוֹת מִן יִהַהַ״וְ - יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ (ירמיה ט, כג) יְוּהַ״הַ - יְדֹתָיו וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית (שמות כו, יט). שְׁלֹשָׁה וָוִי״ן בַּשֵּׁם הַזֶּה, ׳יוֹ״ד הֵ״י וָי״ו הֵ״י׳: והי"ה, והה"י, ויה"ה, וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁלָּהֶם: וַהֹיָ״הַ - וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית יב, טו) וּהַהַ״יְ - וּדְבַשׁ הַיּוֹם הַזֶּה ה' (דברים כו, טו) וַיֹהָ״הַ - וַיַּרְא יֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי (בראשית נ, טו). הוה"י, היו"ה, ההי"ו - מְקוֹרָן: הֶוִהֹ״יִ - וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי (אסתר ה, יג) הָיְוְ״הּ - הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא (ויקרא כז, לג) הִהְיְ״וַ - עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ (בראשית מט, יא). היה"ו, הוי"ה, ההו"י - הַיִהִ״וְ - לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ (תהלים לד, ד) הַוּיִ״הַ - הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם (שמות ט, ג) הּהִוָ״יִּ - וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי (דברים ו, כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועיקר דתפלין משמאלא, ובגין כך נשבע יהו״ה בימינו (ישעיה סב ד) זו תורה, ובזרוע עוזו אלו תפלין, ומסטרא דשמאלא ה' תפלין על ו', אימא על ברה, בגין דבה אתבני, הדא הוא דכתיב ׳כונן שמים בתבונה׳ (משלי ג ב). י' אבא, תפלין על ברתא ה', דביה אתבניאת, הדא הוא דכתיב ׳יהו״ה בחכמה יסד ארץ׳, ודא הוא הוי״ה, ודא הוא רזא ארבע משמרות הוי"הלילה.(ואית דאמר) הויות באמצע כגוונא דא יהה״ו, (י' קדש לי, ה' ה' ׳והיה כי יביאך׳ ׳והיה אם שמע׳, ו' ׳שמע ישראל,) הוי׳'ה - ו' י' באמצעיתא, (יהה״ו - ה' ה' באמצעיתא.) ובצרוף די״ב הוין, אשתמודעו כלהו, ואלין אינון יהו״ה יהה״ו יוה״ה, דרמיזי בשם יו״ד ה״י וי״ו ה״י, האי שמא מקורא דאתוון, ומקורא דלהון בקראי בנקודי, יהו״ה׳ ישמחו השמים ותגל הארץ׳ (תהלים צז יא), מקורא דנקודי מן יהה״ו (ירמיה ט כג) ׳יתהלל המתהלל השכל וידוע׳, יוה״ה (שמות כו יט כ) ידותיו ׳ולצלע המשכן השנית׳.תלת ווי״ן בהאי שמא יו״ד ה״י וי״ו ה״י, והי״ה והה״י ויה״ה, ונקודין דלהון ויראו אותה שרי פרעה (בראשית יב טו) והי״ה, והה״י ודבש היום הזה יהו״ה (דברים כו טו), ויה״ה וירא יושב הארץ הכנעני (בראשית נ טו). הוה״י היו״ה ההי״ו מקורא דלהון, הוה״י וכל זה איננו שוה לי (אסתר ה יג), היו״ה המר ימירנו והיה הוא (ויקרא כז לג), ההי״ו עירה ולשרקה בני אתנו (בראשית מט יא), היה״ו הוי״ה ההו״י, היה״ו ליהו״ה אתי ונרוממה שמו (תהלים לד ד), הוי״ה הסכת ושמע ישראל היום (שמות ט ג), ההו״י (דברים ו כה) וצדקה תהיה לנו כי.

התרגום: ועקר התפלין משמאל, ומשום כך נשבע ה' בימינו (ישעיה סב, ד) - זו תורה, ׳ובזרוע עזו׳ - אלו תפלין. ומצד שמאל, ה״א - תפלין על וא״ו, אמא על בנה, משום שבה נבנה, הדא הוא דכתיב כונן שמים בתבונה (משלי ג, ב). יו״ד - אבא, תפלין על הבת ה״א, שבו נבנית, הדא הוא דכתיב ׳ה׳ בחכמה יסד ארץ׳, וזה הוא ׳הוי״ה׳, וזה סוד ארבע משמרות הלילה של ׳הוי״ה׳. (ויש שאומר) הויות באמצע, כצורה זו יהה"ו - (יו״ד: ׳קדש לי׳, ה״א ה״א: ׳והיה כי יביאך׳, ׳והיה אם שמע׳, וא״ו: ׳שמע ישראל׳) - הוי"ה: וא״ו יו״ד באמצע (יהה"ו: ה״א ה״א באמצע). ובצרוף שנים עשר הויות נודעות כלן, ואלה הן: יהו"ה, יהה"ו, יוה"ה, הרומזות בשם ׳יו״ד ה״י וי״ו ה״י׳ - שם זה מקור האותיות, ומקורן בפסוקים בנקדות: יהו״ה - ישמחו השמים ותגל הארץ (תהלים צז, יא) מקור הנקדות מן יהה״ו - יתהלל המתהלל השכל וידע (ירמיה ט, כג) יוה״ה - ידתיו ולצלע המשכן השנית (שמות כו, יט). שלשה ווי״ן בשם הזה, ׳יו״ד ה״י וי״ו ה״י׳: והי"ה, והה"י, ויה"ה, והנקדות שלהם: והי״ה - ויראו אתה שרי פרעה (בראשית יב, טו) והה״י - ודבש היום הזה ה' (דברים כו, טו) ויה״ה - וירא ישב הארץ הכנעני (בראשית נ, טו). הוה"י, היו"ה, ההי"ו - מקורן: הוה״י - וכל זה איננו שוה לי (אסתר ה, יג) היו״ה - המר ימירנו והיה הוא (ויקרא כז, לג) ההי״ו - עירה ולשרקה בני אתנו (בראשית מט, יא). היה"ו, הוי"ה, ההו"י - היה״ו - לה' אתי ונרוממה שמו (תהלים לד, ד) הוי״ה - הסכת ושמע ישראל היום (שמות ט, ג) ההו״י - וצדקה תהיה לנו כי (דברים ו, כה).

מן המפרשים

אור יקר: ישמחו השמים ותגל הארץ, שמחה אחת לשניהם יחד ושם אחד משותף לשניהם י״ה בשמים ו׳׳ה בארץ, שהשם היה מתלבש בסוד קול בכל מראה ומראה, וכעין שנתלבש בתמונת היצירה נתלבש בתמונת העשיה בשמים וארץ, ולכך אמר סוד השם הזה בשמחתם, ששמחו שקבלו…

ביאור הגר"א: ודא הוא רזא כו'. רוצה לומר דלילה דהוא מסטרא דשמאלא, ד' אותיות של השם, שהוא נגד ד' משמרות הוי, סדרן - הוי"ה, וזהו הוי"ה לילה, רוצה לומר, דה' דהלילה - שדי למלת הוי, דהלילה הוא ה' תתאה. והוא חוזר ומפרש כאן מה שאמר דבתפילין הויה…

לכל המפרשים על פיסקה זו