חטאו לשון הרע - בגללו מזדמן הנחש למעלה ולמטה כמו אשה מנאפת שכוחשת
תזריע · כשמתחיל הנחש להתגלות - סוד לשון הרע שממנו מזדמן הנחש התקיף · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף מז ע"א
לשון הזוהר
מַאן חוֹבוֹי. דָּא לִישָׁנָא בִּישָׁא, דִּבְגִין לִישָׁנָא בִּישָׁא, חִוְיָא אִזְדָּמַן, בֵּין לְעֵילָּא בֵּין לְתַתָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיְשַׁלַּח יהו"ה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳ (במדבר כא, ו). הַשׂוֹרְפִים אוֹ הַשְׂרוּפִים לָא כְּתִיב, אֶלָּא הַשְּׂרָפִים, מַאן שְׂרָפִים. דִּכְתִּיב ׳רָאשֵׁי תַנִּינִים׳ (תהילים עד, יג) (תרי, חד אתאחיד לעילא, וחד לתתא) (ס"א תרי, חד אתחזרו לזמנין) וּכְתִיב ׳שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ׳ (ישעיהו ו, ב), ׳מִמַּעַל לוֹ׳ וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה׳ (איוב א, ו), וּכְדֵין סְגִירוּ בְּכֹלָּא, וְלֵית מַאן דְּפָתַח, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ'׳ (משלי ל, כ), מַאי מְנָאָפֶת. מְנָאָפֶת מַמָּשׁ וַדַּאי, ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוְן׳.
תרגום
מַה חֶטְאוֹ? זֶה לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבִּגְלַל לָשׁוֹן הָרָע הַנָּחָשׁ מִזְדַּמֵּן, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים׳ (במדבר כא, ו) - הַשּׂוֹרְפִים אוֹ הַשְּׂרוּפִים לֹא כָתוּב, אֶלָּא הַשְּׂרָפִים. מִי הַשְּׂרָפִים? שֶׁכָּתוּב ׳רָאשֵׁי תַנִּינִים, (שנים׳ (תהלים עד). אֶחָד נֶאֱחָז לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה) (שְׁנַיִם, אֶחָד חוֹזְרִים לִפְעָמִים) וְכָתוּב ׳שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ מִמַּעַל לוֹ וַדַּאי, כְּמוֹ׳ (ישעיה ו) שֶׁנֶּאֱמַר ׳לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וְאָז הַסְגָּרָה בַּכֹּל, וְאֵין מִי שֶׁפּוֹתֵחַ׳. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְגוֹ'׳ (משלי ל, כ). מַה זֶּה מְנָאָפֶת? מְנָאֶפֶת מַמָּשׁ וַדַּאי, ׳אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן חובוי. דא לישנא בישא, דבגין לישנא בישא, חויא אזדמן, בין לעילא בין לתתא, דכתיב, ׳וישלח יהו"ה בעם את הנחשים השרפים׳ (במדבר כא, ו). השורפים או השרופים לא כתיב, אלא השרפים, מאן שרפים. דכתיב ׳ראשי תנינים׳ (תהילים עד, יג) (תרי, חד אתאחיד לעילא, וחד לתתא) (ס"א תרי, חד אתחזרו לזמנין) וכתיב ׳שרפים עומדים ממעל לו׳ (ישעיהו ו, ב), ׳ממעל לו׳ ודאי, כמה דאת אמר ׳להתיצב על יהו"ה׳ (איוב א, ו), וכדין סגירו בכלא, ולית מאן דפתח, ועל דא כתיב ׳כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגו'׳ (משלי ל, כ), מאי מנאפת. מנאפת ממש ודאי, ׳אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׳.
התרגום: מה חטאו? זה לשון הרע, שבגלל לשון הרע הנחש מזדמן, בין למעלה בין למטה, שכתוב ׳וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים׳ (במדבר כא, ו) - השורפים או השרופים לא כתוב, אלא השרפים. מי השרפים? שכתוב ׳ראשי תנינים, (שנים׳ (תהלים עד). אחד נאחז למעלה ואחד למטה) (שנים, אחד חוזרים לפעמים) וכתוב ׳שרפים עמדים ממעל לו ממעל לו ודאי, כמו׳ (ישעיה ו) שנאמר ׳להתיצב על ה', ואז הסגרה בכל, ואין מי שפותח׳. ועל זה כתוב, ׳כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגו'׳ (משלי ל, כ). מה זה מנאפת? מנאפת ממש ודאי, ׳אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: השרופים לא כתיב וכו' פי' כמ"זל שהנחשים שהיה הענן הורג החייה אותם הק"בה ושלחם בישראל. לכך הקשה הו"לל השורפים דמשמע הנחשים שורפים אחרים. או השרופים לרמוז למר"זל. ותירץ מאן שרפים דכתיב ראשי תנינים וכתיב שרפים עומדים ונ"ב והכוונה…
הסולם: מאן חובוי דא וכו׳: מה הם עונותיו. הם לשון הרע, שבשביל לשון הרע, מזדמן הנחש הקדמוני, בין למעלה, ובין למטה, שכתוב, וישלח ה׳ בעם את הנחשים השרפים. השורפים או השרופים אינו כתוב, אלא השרפים, מה הם שרפים. ומשיב, אלא שסובב על הנחש…
אור יקר: וישלח ה׳ בעם את השרפים מפניי שאין הדין נפעל על ידם ממש, ולא אמר הנחשים בלבד מפני שיאין הדבר מכחם שאין החיצוני פועל אלא מצד מה שמקבל מהקדושים, ולזה אמר.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: