בקשתו לידון מפי המלך- וכניסתו בשלושה עשר פתחים
תוספות כרך ג · חליו של רבי שמעון- דינו מפי המלך העליון ומקומו בעולם הבא · מאמר 18 · פיסקה 5 · דף שט ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ בָּעֵינָא קַמֵּיהּ דְּהוּא (יהא) יָדִין דִּינָאי, וַאֲנָא אָעֵיל תְּלֵיסַר אַבָּבֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי, דְּלָא אֲעֲבָרוּ לוֹן בַּר אֲבָהָתָא, וְלָא יְהֵא מַאן דְּיִמְחֵי בְּיָדִי, וְעוֹד דְּלָא אֶתְבַּע רְשׁוּתָא מִנְּהוֹן.
תרגום
וּמִשּׁוּם זֶה בִּקַּשְׁתִּי מִלְּפָנָיו שֶׁהוּא יָדוּן דִּינִי, וַאֲנִי אֶכָּנֵס בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְּתָחִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹד, שֶׁלֹּא עָבְרוּ אוֹתָם חוּץ מֵהָאָבוֹת, וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדִי, שֶׁלֹּא אֶתְבַּע רְשׁוּת מֵהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך בעינא קמיה דהוא (יהא) ידין דינאי, ואנא אעיל תליסר אבבי לעלמא דאתי, דלא אעברו לון בר אבהתא, ולא יהא מאן דימחי בידי, ועוד דלא אתבע רשותא מנהון.
התרגום: ומשום זה בקשתי מלפניו שהוא ידון דיני, ואני אכנס בשלשה עשר פתחים לעולם הבא, ועוד, שלא עברו אותם חוץ מהאבות, ולא יהיה מי שימחה בידי, שלא אתבע רשות מהם.