ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 18: חליו של רבי שמעון- דינו מפי המלך העליון ומקומו בעולם הבא › פיסקה 4 (שט ע"א)

דינו של המלך העליון- מדותיו נוטות לזכות תמיד

תוספות כרך ג · חליו של רבי שמעון- דינו מפי המלך העליון ומקומו בעולם הבא · מאמר 18 · פיסקה 4 · דף שט ע"א

לשון הזוהר

אֲבָל מַאן דְּדָאִין לֵיהּ מַלְכָּא עִילָּאָה, דְּשַׁלִּיט עַל כּוֹלָא - הוּא טַב, וְלָא יָכִיל אִינִישׁ לְמֶהֱוֵי בְּהַהוּא דִינָא, בַּר טַב. מַאי טַעְמָא, דְּהָא תְנָן, מְכִילוֹי דְּמַלְכָּא עִילָּאָה, נָטֵי לִזְכוּתָא תָּדִיר, וְהוּא כּוּלֵיהּ צַד דִּמְהֵימָנוּתָא, וּבְיָדוֹ לְשָׁבְקָא לְחֶטְאִין וְחוֹבִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהילים קל ד) ׳כִּי עִמְךָ הַסְּלִיחָה וְגו' וְלֹא עִם אַחֵר׳.

תרגום

אֲבָל מִי שֶׁדָּן אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל - הוּא טוֹב, וְלֹא יָכוֹל אָדָם לִהְיוֹת בַּדִּין הַזֶּה חוּץ מִטּוֹב. מַה טַּעֲמוֹ? שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, מִדּוֹתָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן נוֹטִים לִזְכוּת תָּמִיד, וְהוּא כֻּלּוֹ צַד שֶׁל הַמְּהֵימְנוּתָא, וּבְיָדוֹ לַעֲזֹּב לַחֲטָאִים וְחוֹבוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קל) ׳עִמְּךְ הַסְּלִיחָה (תהלים קל, ד)׳ - לְמַעַן תִּוָּרֵא - עִמְּךְ וְלֹא עִם אַחֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל מאן דדאין ליה מלכא עילאה, דשליט על כולא - הוא טב, ולא יכיל איניש למהוי בההוא דינא, בר טב. מאי טעמא, דהא תנן, מכילוי דמלכא עילאה, נטי לזכותא תדיר, והוא כוליה צד דמהימנותא, ובידו לשבקא לחטאין וחובין. הדא הוא דכתיב, (תהילים קל ד) ׳כי עמך הסליחה וגו' ולא עם אחר׳.

התרגום: אבל מי שדן אותו המלך העליון, ששולט על הכל - הוא טוב, ולא יכול אדם להיות בדין הזה חוץ מטוב. מה טעמו? שהרי שנינו, מדותיו של המלך העליון נוטים לזכות תמיד, והוא כלו צד של המהימנותא, ובידו לעזב לחטאים וחובות. זהו שכתוב (תהלים קל) ׳עמך הסליחה (תהלים קל, ד)׳ - למען תורא - עמך ולא עם אחר.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים