חסות הקב"ה על כבודו- שגילוי החטא לחברים בלבד
תוספות כרך ג · חליו של רבי שמעון- דינו מפי המלך העליון ומקומו בעולם הבא · מאמר 18 · פיסקה 11 · דף שט ע"א
לשון הזוהר
וַאֲנָא אֲמֵינָא לֵיהּ דְּהָא חַבְרַיָיא (ס"א כבר) גִּלּוּ. אָמַר, הַהוּא דְּגִלּוּ חַבְרַיָיא בֵּינַיְיהוּ - טַב וְשַׁפִּיר, אֲבָל לִשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא לָא. מַאי טַעְמָא, דְּחָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל יְקָרֵיהּ, וְלָא בָּעָא לְפִרְסוּמֵי חוֹבֵיהּ, אֶלָּא בְּהַהוּא אִילָנָא דַּאֲכִיל מִינֵּיהּ.
תרגום
וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁהֲרֵי הַחֲבֵרִים (כְּבָר) גִּלּוּ. אָמַר, אוֹתוֹ שֶׁגִּלּוּ הַחֲבֵרִים בֵּינֵיהֶם - טוֹב, אֲבָל שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם לֹא. מָה הַטַּעַם? שֶׁחָס הקב"ה עַל כְּבוֹדוֹ וְלֹא רָצָה לְפַרְסֵם חֶטְאוֹ, אֶלָּא בְּאוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ. והקב"ה גִּלָּה לוֹ בַּסּוֹד הַקָּדוֹשׁ לַחֲבֵרֵינוּ, חֲבֵרִים שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ הֵם בָּהֶם בֵּינֵיהֶם, וְלֹא לָרַוָּקִים מֵהַחֲבֵרִים וּלְאֵלּוּ שֶׁיָּבאוּ לָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואנא אמינא ליה דהא חברייא (ס"א כבר) גלו. אמר, ההוא דגלו חברייא בינייהו - טב ושפיר, אבל לשאר בני עלמא לא. מאי טעמא, דחס קודשא בריך הוא על יקריה, ולא בעא לפרסומי חוביה, אלא בההוא אילנא דאכיל מיניה.
התרגום: ואני אמרתי לו שהרי החברים (כבר) גלו. אמר, אותו שגלו החברים ביניהם - טוב, אבל שאר בני העולם לא. מה הטעם? שחס הקב"ה על כבודו ולא רצה לפרסם חטאו, אלא באותו אילן שאכל ממנו. והקב"ה גלה לו בסוד הקדוש לחברינו, חברים שלא ידברו הם בהם ביניהם, ולא לרוקים מהחברים ולאלו שיבאו לעולם.