ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 16: מצות יבום וחליצה- כותל הברזל, גאולת המת וסוד הסנדל › פיסקה 13 (שח ע"ב)

מצות חליצה כשאין רצון- והסנדל שבמקום שמצויים בו חיים

תוספות כרך ג · מצות יבום וחליצה- כותל הברזל, גאולת המת וסוד הסנדל · מאמר 16 · פיסקה 13 · דף שח ע"ב

לשון הזוהר

פִּקּוּדָא לַחֲלוֹץ אֵת יְבִמְתוֹ, הַא אִתְּמַר הוֹאִיל וְלֵית רְעוּתָא דְּהַאי אוֹ דְּהַאי, וְלָא אִתְתַּקְּנָן בְּחַבִיבוּ, אִית לַחֲלוֹץ. וְאִי תֵּימָא, בְּאֲתָר דְּשַׁרְיָין חַיִּים אִית סַנְדָּל בְּשַׁפִּירוּ דְּתִקּוּנָא דְרַגְלִין, דִּכְתִיב (שיר השירים ז ב) ׳מָה יָפוּ פְּעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב וְגּוֹ' בְּגִין דְדָא אִיהוּ אֲתָר דְּשַׁרְיָין בֵּיהּ חַיִּים׳.

תרגום

מִצְוָה לַחֲלֹץ אֶת יְבִמְתּוֹ, הֲרֵי נִתְבָּאֵר הוֹאִיל וְאֵין רָצוֹן שֶׁל זֶה אוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא נִתְקַן בַּחֲבִיבוּת, יֵשׁ לַחֲלֹץ. וְאִם תֹּאמַר, בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים חַיִּים יֵשׁ סַנְדָּל בַּיֹּפִי שֶׁל תִּקּוּנֵי הָרַגְלַיִם, שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ז) ׳מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב וְגוֹ' מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא מָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים בּוֹ חַיִּים׳ (שיר השירים ז, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פקודא לחלוץ את יבמתו, הא אתמר הואיל ולית רעותא דהאי או דהאי, ולא אתתקנן בחביבו, אית לחלוץ. ואי תימא, באתר דשריין חיים אית סנדל בשפירו דתקונא דרגלין, דכתיב (שיר השירים ז ב) ׳מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וגו' בגין דדא איהו אתר דשריין ביה חיים׳.

התרגום: מצוה לחלץ את יבמתו, הרי נתבאר הואיל ואין רצון של זה או של זה ולא נתקן בחביבות, יש לחלץ. ואם תאמר, במקום שמצויים חיים יש סנדל ביפי של תקוני הרגלים, שכתוב (שיר השירים ז) ׳מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב וגו' משום שזה הוא מקום שמצויים בו חיים׳ (שיר השירים ז, ב).

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: