ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 13: ׳והנה סלם מצב ארצה׳- התפלה סלם היחוד ומעלת הרועה הנאמן › פיסקה 14 (שו ע"ב)

פה השכינה- ששים רבוא מעלה ומטה מדברים על פיו

תוספות כרך ג · ׳והנה סלם מצב ארצה׳- התפלה סלם היחוד ומעלת הרועה הנאמן · מאמר 13 · פיסקה 14 · דף שו ע"ב

לשון הזוהר

חֲדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַדּוּ מָארֵי מַתְנִיתִין ואָמְרוּ, פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא סִינַי, מַאן יָכִיל לְמֵיקָם (קמי) פּוּמָךְ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - וּשְׁכִינְתֵּיהּ מְמַלְלִין בֵּיהּ וְשִׁתִּין רִבּוֹא דִּמְתִיבְתָּא עִילָאָה וְשִׁתִּין רִבּוֹא דִּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה מְמַלְלִין בֵּיהּ עַל פּוּמָךְ. וְעֲלָךְ אִתְּמַר, ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ׳.

תרגום

שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְשָׂמְחוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְאָמְרוּ, פֶּה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, סִינַי, ׳מִי יָכוֹל לַעֲמֹד (לִפְנֵי (שמואל א ו, כ)׳) פִּיךְ, שהקב"ה - וּשְׁכִינָתוֹ מְדַבְּרִים בּוֹ, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה מְדַבְּרִים בּוֹ עַל פִּיךְ. וְעָלֶיךְ נֶאֱמַר ׳וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ (בראשית כח, יב)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: חדי רבי שמעון וחדו מארי מתניתין ואמרו, פומא דשכינתא סיני, מאן יכיל למיקם (קמי) פומך דקודשא בריך הוא - ושכינתיה ממללין ביה ושתין רבוא דמתיבתא עילאה ושתין רבוא דמתיבתא תתאה ממללין ביה על פומך. ועלך אתמר, ׳והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו׳.

התרגום: שמח רבי שמעון, ושמחו בעלי המשנה ואמרו, פה של השכינה, סיני, ׳מי יכול לעמד (לפני (שמואל א ו, כ)׳) פיך, שהקב"ה - ושכינתו מדברים בו, וששים רבוא של ישיבה של מעלה וששים רבוא של ישיבה של מטה מדברים בו על פיך. ועליך נאמר ׳והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו (בראשית כח, יב)׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: