ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 11: ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה › פיסקה 42 (שה ע"ב)

׳חלק ה׳ עמו׳- ישראל בגוף האילן ולא ביד ממנה

תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 42 · דף שה ע"ב

לשון הזוהר

וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא עֲבִיד הָכִי, דְּלָא שָׁבִיק לוֹן לְמַלְאָכִים וְלָא לְחֵילֵי שְׁמַיָא. אֶלָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי. וְכָל מַלְאָכִין רַבְרְבִין וְשִׁלְטוֹנִין, פְּלַג עַל כָּל שְׁאָר עַמִּין. וְכָד אָתוּ יִשְׂרָאֵל, נָטִיל לוֹן אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי וְאַחֲסִין לוֹן בְתוּקְפָא בְּגוּפָא דְּאִילָנָא וְלָא שָׁבָק לוֹן בִּידָא דְּמַלְאָכִין, וְלָא בִּידָא דִמְמַנָּן וְרַבְרְבִין דְּעָלְמָא. דִּכְתִיב (דברים לב ח) ׳בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם וְגוֹ'׳ - ואִלֵּין י"ב תְּחוּמִין מֵתַחְמָן בְּד' סִטְרֵי עַלְמָא. לְבָתַר דְבָדָר עַנְפִּין וְטַרְפִין, נָטַל לְיִשְׂרָאֵל ואַחֲסִין לוֹן בְתוּקְפָא דְּגוּפָא דְּאִילָנָא. דִּכְתִיב, (דברים לב ט) ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה - עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳.

תרגום

והקב"ה לֹא עָשָׂה כָּךְ, שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר אוֹתָם לַמַּלְאָכִים וְלֹא לְצִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבַדּוֹ. וְכָל הַמַּלְאָכִים הַגְּדוֹלִים וְהַשַּׁלִּיטִים חִלֵּק אוֹתָם עַל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים. וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל, נָטַל אוֹתָם הוּא לְבַדּוֹ, וְהִנְחִיל אוֹתָם בְּתֹקֶף בְּגוּף הָאִילָן, וְלֹא עָזַב אוֹתָם בְּיַד הַמַּלְאָכִים, וְלֹא בְּיַד מְמֻנִּים וּגְדוֹלִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) ׳בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם (דברים לב, ח)׳ - וְאֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים מְתֻחָמִים בְּאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, אַחַר שֶׁפִּזֵּר עֲנָפִים וְעָלִים, נָטל אֶת יִשְׂרָאֵל וְהִנְחִיל אוֹתָם בְּתקֶךְ גּוּךְ הָאִילָן, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וקודשא בריך הוא לא עביד הכי, דלא שביק לון למלאכים ולא לחילי שמיא. אלא לקודשא בריך הוא בלחודוי. וכל מלאכין רברבין ושלטונין, פלג על כל שאר עמין. וכד אתו ישראל, נטיל לון איהו בלחודוי ואחסין לון בתוקפא בגופא דאילנא ולא שבק לון בידא דמלאכין, ולא בידא דממנן ורברבין דעלמא. דכתיב (דברים לב ח) ׳בהנחל עליון גוים וגו'׳ - ואלין י"ב תחומין מתחמן בד' סטרי עלמא. לבתר דבדר ענפין וטרפין, נטל לישראל ואחסין לון בתוקפא דגופא דאילנא. דכתיב, (דברים לב ט) ׳כי חלק יהו"ה - עמו יעקב חבל נחלתו׳.

התרגום: והקב"ה לא עשה כך, שלא השאיר אותם למלאכים ולא לצבאות השמים, אלא לקדוש ברוך הוא לבדו. וכל המלאכים הגדולים והשליטים חלק אותם על כל שאר העמים. וכשבאו ישראל, נטל אותם הוא לבדו, והנחיל אותם בתקף בגוף האילן, ולא עזב אותם ביד המלאכים, ולא ביד ממנים וגדולים של העולם, שכתוב (דברים לב) ׳בהנחל עליון גוים (דברים לב, ח)׳ - ואלו שנים עשר תחומים מתחמים בארבעת צדדי העולם, אחר שפזר ענפים ועלים, נטל את ישראל והנחיל אותם בתקך גוך האילן, שכתוב (שם) ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳.

מן המפרשים

אור יקר: ישראל נטיל לון איהד כלחודוי ירצה לא לבד שיהיו תחת שר ותחת יד הקב״ה מה שהאומות מיוחסות לשר ולא להקב״ה, אלא הוסיף עוד איוזו כלחודוי בלי אמצעות שר כלל, וכבר היה אפשר שאחיזתם בספירות אמנם לא יוכללו אלא עד המלכות ושם יהיה שורשם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: