ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 11: ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה › פיסקה 17 (שד ע"ב)

׳צדיק אמת׳- השבת הארנק והודאת הנצול על נסו

תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 17 · דף שד ע"ב

לשון הזוהר

שָׁמַע ר' אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא וְקָמוּ לְגַבֵּיהּ. חָמוּ יָתֵיהּ דְהָוָה יָתִיב תְחוֹת הַהוּא אִילָנָא וְאַתְקִיפוּ בֵּיהּ וּנְטָלוּ יָתֵיהּ לְגָּבֵּיהוֹן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, (לא תדחל) זַכָּאָה קְשׁוֹט, דְּאִי לָאו זַכָּאָה אֲנְתְּ, לָא יַרְחִישׁ לָךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיסָא רַבְרְבָא כְּמָה דְּעָבַד. בְּקַדְמִיתָא טוֹל אַרְנָקִי דִּילָךְ וְתֵּיזִיל וְתֵחְמֵי מָה דְּעָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינָךְ. אֲזָל בַּהֲדַיְיהוּ וְחָמָא הַהוּא גּוֹי מִית וְחִוְיָא הֲוָה עֲבִיד בֵּיהּ נוּקְמִין וְהָוָה כְּרִיךְ עַל קַדְלֵיה. אִשְׁתַּטַּח הַהוּא יוּדָאי בְּעַפְרָא ואוֹדֵי וְשַׁבַּח לְמָארֵי עַלְמָא. וְקָם ונָשִׁיק יְדוֹי דְּרִבִּי אֶלְעָזָר וְחַבְרַיָּיא. אָמַר לוֹן: הַשְׁתָּא יָדַעְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַרְחִישׁ נִיסָא דָא בְּגִּינָיְיכוּ.

תרגום

שָׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַחֲבֵרִים, וְקָמוּ אֵלָיו. רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב תַּחַת אוֹתוֹ הָעֵץ, וְהֶחֱזִיקוּ בוֹ, וְנָטְלוּ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, (אַל תִּפְחַד) צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁאִם אֵינְךְ צַדִּיק, לֹא יַרְחִישׁ לְךְ הקב"ה נֵס גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה. בָּרִאשׁוֹנָה טֹל אַרְנָקְךְ, וְתֵלֵךְ וְתִרְאֶה מַה שֶּׁעָשָׂה הקב"ה בִּגְלָלְךְ. הָלַךָ עִמָּם, וְרָאָה אוֹתוֹ הַגּוֹי מֵת, וְהַנָּחָשׁ הָיָה עוֹשֶׂה בּוֹ נְקָמוֹת, וְהָיָה כָּרוּךְ עַל צַוָּארוֹ. הִשְׁתַּטַּח אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי בֶּעָפָר, וְהוֹדָה וְשִׁבַּח אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְקָם וְנָשַׁק יְדֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וְהַחֲבֵרִים. אָמַר לָהֶם: כָּעֵת יָדַעְתִּי שהקב"ה הִרְחִישׁ נֵס זֶה בִּגְלַלְכֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שמע ר' אלעזר וחברייא וקמו לגביה. חמו יתיה דהוה יתיב תחות ההוא אילנא ואתקיפו ביה ונטלו יתיה לגביהון. אמר רבי אלעזר, (לא תדחל) זכאה קשוט, דאי לאו זכאה אנת, לא ירחיש לך קודשא בריך הוא ניסא רברבא כמה דעבד. בקדמיתא טול ארנקי דילך ותיזיל ותחמי מה דעביד קודשא בריך הוא בגינך. אזל בהדייהו וחמא ההוא גוי מית וחויא הוה עביד ביה נוקמין והוה כריך על קדליה. אשתטח ההוא יודאי בעפרא ואודי ושבח למארי עלמא. וקם ונשיק ידוי דרבי אלעזר וחברייא. אמר לון: השתא ידענא דקודשא בריך הוא ארחיש ניסא דא בגינייכו.

התרגום: שמע רבי אלעזר והחברים, וקמו אליו. ראו אותו שהיה יושב תחת אותו העץ, והחזיקו בו, ונטלו אותו אליהם. אמר רבי אלעזר, (אל תפחד) צדיק אמת, שאם אינך צדיק, לא ירחיש לך הקב"ה נס גדול כמו שעשה. בראשונה טל ארנקך, ותלך ותראה מה שעשה הקב"ה בגללך. הלך עמם, וראה אותו הגוי מת, והנחש היה עושה בו נקמות, והיה כרוך על צוארו. השתטח אותו היהודי בעפר, והודה ושבח את רבון העולם, וקם ונשק ידי רבי אלעזר והחברים. אמר להם: כעת ידעתי שהקב"ה הרחיש נס זה בגללכם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים