צרור העני לחפת בתו- עליו כאב לבו יותר
תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 15 · דף שד ע"ב
לשון הזוהר
וְתוּ עַל כָּל דָא, צְרוֹרָא חֲדָא דְּדִינָרִין דְהָוָה בְּהַהוּא אַרְנָקִי דְּחַד מִסְכְּנָא לְמֶעְבַּד חוּפָּה לִבְרַתֵּיהּ עַנְיָיא. מָה אַעֲבִיד מָארֵי דְּעָלְמָא, עַל דָּא כַּאִיבְנָא בְּלִבָּאי יַתִּיר.
תרגום
וְעוֹד עַל כָּל זֶה - צְרוֹר אֶחָד שֶׁל דִּינָרִים שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הָאַרְנָק, שֶׁל עָנִי אֶחָד לַעֲשׂוֹת חֻפָּה לְבִתּוֹ הָעֲנִיָּה, מָה אֶעֱשֶׂה? רִבּוֹן הָעוֹלָם, עַל זֶה כּוֹאֲבַנִי בְּלִבִּי יוֹתֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותו על כל דא, צרורא חדא דדינרין דהוה בההוא ארנקי דחד מסכנא למעבד חופה לברתיה ענייא. מה אעביד מארי דעלמא, על דא כאיבנא בלבאי יתיר.
התרגום: ועוד על כל זה - צרור אחד של דינרים שהיה באותו הארנק, של עני אחד לעשות חפה לבתו העניה, מה אעשה? רבון העולם, על זה כואבני בלבי יותר.