אין חדוה למעלה בלא זכרון ירושלים- ׳אם אשכחך׳
תוספות כרך ג · סוד הגן והנהר- שעשוע הצדיקים ולבושי הנשמות מספר גנוז · מאמר 10 · פיסקה 7 · דף שג ע"א
לשון הזוהר
בְּגִין דְּלָא אִית חֶדְוָה וְשָׁעְשׁוּעָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקַיְימֵי בְּהוּ (דקאים בהדי) צַדִּיקַיָּיא דְּתַּמָּן. וּבְגִין דָא אוֹמֵי וְאָמַר: (תהילים קלז ה-ו) ׳אִם אֶשְׁכַּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִשְׁכַּח יְמִינִי תִדְבָּק לְשׁוֹנִי לְּחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אֶעֱלֶה אֵת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחַתִי׳ - בְּכָל אֲתָר דְּאִית חֶדְוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קָלָא דָא נָפִיק וְקַארֵי.
תרגום
מִשּׁוּם שֶׁאֵין חֶדְוָה וְשַׁעֲשׁוּעַ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדִים בָּהֶם (שֶׁעוֹמֵד יַחַד עִם) הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם, וּמִשּׁוּם זֶה נִשְׁבַּע וְאָמַר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלם תִּשְׁכַּח יְמִינִי ׳תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אעלה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קלז, ו)׳ - בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶדְוָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קוֹל זֶה יוֹצֵא וְקוֹרֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגין דלא אית חדוה ושעשועא לקודשא בריך הוא, אלא בשעתא דקיימי בהו (דקאים בהדי) צדיקייא דתמן. ובגין דא אומי ואמר: (תהילים קלז ה-ו) ׳אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי׳ - בכל אתר דאית חדוה לקודשא בריך הוא, קלא דא נפיק וקארי.
התרגום: משום שאין חדוה ושעשוע לקדוש ברוך הוא אלא בשעה שעומדים בהם (שעומד יחד עם) הצדיקים ששם, ומשום זה נשבע ואמר: אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני ׳תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי (תהלים קלז, ו)׳ - בכל מקום שיש חדוה לקדוש ברוך הוא, קול זה יוצא וקורא.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: