׳זכר ה׳ לבני אדום׳- הקול שבאמצע הרקיע בשעת החדוה
תוספות כרך ג · סוד הגן והנהר- שעשוע הצדיקים ולבושי הנשמות מספר גנוז · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף שג ע"א
לשון הזוהר
וְכֵן מִשְׁתַעֲשָּׁעַ בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, (ואמר) וְאַמְרִין: זַכָּאָה אִיהוּ מַלְכָּא דִבְנִין אִלֵּין אִתְבְּרִירוּ לְחוּלָקֵיהּ וְעַדְבֵיהּ. קָלָא אִתְעָר מֵאֱמְצָעִיתָּא דִּרְקִיעָא וְקָרָא בְּקַל תַקִיף ואָמַר: (תהילים קלז ז) ׳זְכוֹר יהו"ה - לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלַיִם הָאוֹמְרִים עֲרוּ עֲרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׳ - כְּדֵין עֲרְטִירוּ דִּילֵיהּ וְקִרְקוּרָא דִּילֵיהּ וּמִכָּל צַדִּיקַיָּיא דְּתַּמָּן אִשְׁתְּמַע בִּתְלָת מֵאָה וְתִשְׁעִין רְקִיעִין.
תרגום
וְכָךָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל צַדִּיק וְצַדִּיק, (וְאָמַר) וְאוֹמְרִים: אַשְׁרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁבָּנִים הַלָּלוּ נִבְרְרוּ לְחֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ! קוֹל מִתְעוֹרֵר מֵאֶמְצַע הָרָקִיעַ וְקוֹרֵא בְקוֹל חָזָק וְאוֹמֵר: ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׳ (תהלים קלז, ז) - וְאָז רַעַשׁ הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ וְהַקִּרְקוּר שֶׁלּוֹ וּמִכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁשָּׁם נִשְׁמָעִים בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים רְקִיעִים,
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכן משתעשע בכל צדיק וצדיק, (ואמר) ואמרין: זכאה איהו מלכא דבנין אלין אתברירו לחולקיה ועדביה. קלא אתער מאמצעיתא דרקיעא וקרא בקל תקיף ואמר: (תהילים קלז ז) ׳זכור יהו"ה - לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה׳ - כדין ערטירו דיליה וקרקורא דיליה ומכל צדיקייא דתמן אשתמע בתלת מאה ותשעין רקיעין.
התרגום: וכך משתעשע בכל צדיק וצדיק, (ואמר) ואומרים: אשרי המלך שבנים הללו נבררו לחלקו וגורלו! קול מתעורר מאמצע הרקיע וקורא בקול חזק ואומר: ׳זכר ה' לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׳ (תהלים קלז, ז) - ואז רעש השמחה שלו והקרקור שלו ומכל הצדיקים ששם נשמעים בשלש מאות ותשעים רקיעים,
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: