אוצר הנשמות שאינו מתמלא- לעומת הב הב דגיהנם
תוספות כרך ג · סוד הגן והנהר- שעשוע הצדיקים ולבושי הנשמות מספר גנוז · מאמר 10 · פיסקה 11 · דף שג ע"ב
לשון הזוהר
וְעַד לָא אִתְבְּרֵי עַלְמָא, כָּל רוּחִין דְּצַדִּיקַיָּיא הֲווּ גְּנִיזִין בְּמַחֲשָׁבָה קָמֵיהּ כָּל חַד וְחַד בְּדִיּוּקְנֵיהּ. כֵּיוָן דְּצִיֵּיר עַלְמָא, אִתְגַלְיָין כֻּלְּהוּ וְקַיִּימוּ בְּדִיוּקְנָיְיהוּ קָמֵיהּ בְּרוֹמֵי מְרוֹמִים, לְבָתַר יָהַב לוֹן בְּאוֹצָר חַד בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן לְעֵילָּא. וְהַהוּא אוֹצָר לָא מַלְיָא לְעָלְמִין, וְתָדִיר קָרֵי: ׳הָרִאשׁוֹנוֹת הִנֵּה בָּאוּ וְחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד׳ - מַאן אִינוּן אֲנִי מַגִּיד כּוּלְּהוּ בִּשְׁמָהָן. וְלֵית תִיאוּבְתָּא וְכִיסוּפָא לְהַאי אוֹצָר אֶלָּא לְאַרָקָא בֵּיהּ נִשְׁמָתִין תָּדִיר. כְּמָה דְּגֵיהִנָּם לֵית תִיאוּבְתָּא וְכִיסוּפָא אֶלָּא לְקָבְּלָא נִשְׁמָתִין לְאִתְדַכָּאָה תַּמָּן. וְכָל יוֹמָא קָארֵי: הַב הַב. מַאי הַב הַב (אלא) אוֹקִיד אוֹקִיד.
תרגום
וְעַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, כָּל רוּחוֹת הַצַּדִּיקִים הָיוּ גְנוּזוֹת בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּדְמוּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁצִּיֵּר אֶת הָעוֹלָם, הִתְגַּלּוּ כֻלָּם וְעָמְדוּ בִדְמוּתָם לְפָנָיו בְּרוֹמֵי מְרוֹמִים, אַחַר כָּךְ נָתַן אוֹתָם בְּאוֹצָר אֶחָד בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַעְלָה, וְאוֹתוֹ אוֹצָר לֹא מָלֵא לְעוֹלָמִים, וְתָמִיד קוֹרֵא: ׳הָרִאשּנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד (ישעיה מב, ט)׳ - מַה הֵם אֲנִי מַגִּיד כֻּלָּם בְּשֵׁמוֹת. וְאֵין תַּאֲוָה וְכִסּוּף לָאוֹצָר הַזֶּה, אֶלָּא רַק לְהוֹרִיק בּוֹ נְשָׁמוֹת תָּמִיד. כְּמוֹ שֶׁלַּגֵּיהִנָּם אֵין תַּאֲוָה וְכִסּוּף אֶלָּא רַק לְקַבֵּל נְשָׁמוֹת לְטַהֵר שָׁם. וְכָל יוֹם קוֹרֵא: הַב הַב. מַה זֶּה הַב הַב? (אֶלָּא) שְׂרֹף שְׂרֹף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועד לא אתברי עלמא, כל רוחין דצדיקייא הוו גניזין במחשבה קמיה כל חד וחד בדיוקניה. כיון דצייר עלמא, אתגליין כלהו וקיימו בדיוקנייהו קמיה ברומי מרומים, לבתר יהב לון באוצר חד בגנתא דעדן לעילא. וההוא אוצר לא מליא לעלמין, ותדיר קרי: ׳הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד׳ - מאן אינון אני מגיד כולהו בשמהן. ולית תיאובתא וכיסופא להאי אוצר אלא לארקא ביה נשמתין תדיר. כמה דגיהנם לית תיאובתא וכיסופא אלא לקבלא נשמתין לאתדכאה תמן. וכל יומא קארי: הב הב. מאי הב הב (אלא) אוקיד אוקיד.
התרגום: ועד שלא נברא העולם, כל רוחות הצדיקים היו גנוזות במחשבה לפניו, וכל אחד ואחד בדמותו. כיון שציר את העולם, התגלו כלם ועמדו בדמותם לפניו ברומי מרומים, אחר כך נתן אותם באוצר אחד בגן עדן שלמעלה, ואותו אוצר לא מלא לעולמים, ותמיד קורא: ׳הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד (ישעיה מב, ט)׳ - מה הם אני מגיד כלם בשמות. ואין תאוה וכסוף לאוצר הזה, אלא רק להוריק בו נשמות תמיד. כמו שלגיהנם אין תאוה וכסוף אלא רק לקבל נשמות לטהר שם. וכל יום קורא: הב הב. מה זה הב הב? (אלא) שרף שרף.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: