בנו של רב המנונא סבא- ירושת התורה המגינה עליו
תוספות כרך ג · ׳ויקרא אל משה׳- סתרי האלף הזעירא וסוד הקרבן מפי הינוקא · מאמר 1 · פיסקה 17 · דף ש ע"ב
לשון הזוהר
שָׁמַע הַהוּא יְנוֹקָא, אָמַר, לָא מִסְתַּפֵּינָא מֵעוֹנָשָׁא לְּעָלְמִין דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְאִסְתַּלַּק אַבָּא מֵעָלְמָא, בָּרִיךְ לִי וְצַלִּי עֲלַי וְיַדָּעְנָא דִּזְכוּתָא דְּאַבָּא יָגִין עֲלַי. אָמַר לֵיהּ, מַאן הוּא אֲבוּךְ. אָמַר, בְּרֵיהּ דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא. נָטְלוּ לֵיהּ וְאַרְכְּבוּ לֵיהּ עַל כִּתְפַיְיהוּ תְלַת מִילִין. אַזְלוּ וסַדָּרוּ מִילִין קָמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹן, וַדַּאי יְרוּתָא אוֹרַיְיתָא אַחְסִין, וְאִלְמָלֵא זְכוּתָא דְּאָבוֹי אִתְעֲנַשׁ מִלְּעֵילָּא, אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִינוּן דְּאָזִילוּ בַּתְרָא דְּאוֹרַיְיתָא אַחְסִינוּ לָהּ אִינוּן וּבַנָיְיהוּ לְעָלְמִין.
תרגום
שָׁמַע אוֹתוֹ הַיַּנּוּקָא, אָמַר, אֵינִי פּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ לְעוֹלָמִים, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִסְתַּלֵּק אָבִי מִן הָעוֹלָם, בֵּרַךְ אוֹתִי וְהִתְפַּלֵּל עָלַי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזְּכוּת אָבִי תָּגֵן עָלַי. אָמְרוּ לוֹ, מִי הוּא אָבִיךְ? אָמַר, בְּנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא. לָקְחוּ אוֹתוֹ וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל כִּתְפֵיהֶם שְׁלֹשָׁה מִילִין. הָלְכוּ וְסִדְּרוּ אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי יְרֻשַּׁת הַתּוֹרָה הוּא יָרַשׁ, וְאִלְמָלֵא זְכוּת אָבִיו, הָיָה נֶעֱנָשׁ מִלְּמַעְלָה, אֲבָל הקב"ה, לְאוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים אַחַר הַתּוֹרָה, מוֹרִישׁ אוֹתָהּ לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעוֹלָמִים. (ע"כ מההשמטות).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שמע ההוא ינוקא, אמר, לא מסתפינא מעונשא לעלמין דהא בשעתא דאסתלק אבא מעלמא, בריך לי וצלי עלי וידענא דזכותא דאבא יגין עלי. אמר ליה, מאן הוא אבוך. אמר, בריה דרב המנונא סבא. נטלו ליה וארכבו ליה על כתפייהו תלת מילין. אזלו וסדרו מילין קמיה דרבי שמעון. אמר לון, ודאי ירותא אורייתא אחסין, ואלמלא זכותא דאבוי אתענש מלעילא, אבל קודשא בריך הוא, לאינון דאזילו בתרא דאורייתא אחסינו לה אינון ובנייהו לעלמין.
התרגום: שמע אותו הינוקא, אמר, איני פוחד מענש לעולמים, שהרי בשעה שהסתלק אבי מן העולם, ברך אותי והתפלל עלי, ויודע אני שזכות אבי תגן עלי. אמרו לו, מי הוא אביך? אמר, בנו של רב המנונא סבא. לקחו אותו והרכיבו אותו על כתפיהם שלשה מילין. הלכו וסדרו את הדברים לפני רבי שמעון. אמר להם, ודאי ירשת התורה הוא ירש, ואלמלא זכות אביו, היה נענש מלמעלה, אבל הקב"ה, לאותם שהולכים אחר התורה, מוריש אותה להם ולבניהם לעולמים. (ע"כ מההשמטות).
מן המפרשים
הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר סג, ב (רמ.) שמע ההוא ינוקא וכו': שמע אותו הילד, אמר, איני מתירא מעונש לעולם, כי בשעה שנפטר אבי מן העולם, ברך אותי והתפלל עלי, ואני יודע שזכות אבי יגן עלי, אמרו לו ומי הוא אביך, אמר, בנו של רב המנונא סבא…