ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 2 (רעב ע"ב)

שער שחור תלוי- שתקן פיקח ובעל לשון הרע וקטטה

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 2 · דף רעב ע"ב

לשון הזוהר

שַׂעְרוֹי אוּכְמִין תַלְיָין וְלָא שְׁעִיעִין - דָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּשָׁתִיק תָּדִיר, אֲבָל פְּקִיחַא אִיהוּ, מָארֵיהּ דְּלִישְׁנָא בִּישָׁא. מִלּוֹי בְּרוּגְזָא, פּוּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן, אַצְּלַח ולָא אַצְּלַח. מָארֵיהּ קְטָטָה בְּבֵיתֵיהּ, לָא חָיִישׁ לִיקָרָא דְּבַּר נָשׁ, חַד בְפוּמָא וְחַד בְּלִבֵּיהּ, הַפָכְפָךְ בְּלִישָׁנֵיהּ. גְּבִינִין דִּילֵיהּ סֻמָּקִין זְעֵיר.

תרגום

שְׂעָרוֹתָיו שְׁחוֹרוֹת תְּלוּיוֹת וְאֵינָן חֲלָקוֹת - זֶה הוּא אָדָם שֶׁשּׁוֹתֵק תָּמִיד, אֲבָל פִּקֵּחַ הוּא, בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע. דְּבָרָיו בְּרֹגֶז, פֶּה מְמַלֵּל גְּדוֹלוֹת, מַצְלִיחַ וְלֹא מַצְלִיחַ. בַּעַל מְרִיבָה בְּבֵיתוֹ, אֵינוֹ חָס עַל כְּבוֹד הָאָדָם, אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב, הָפַכְפָּךְ בִּלְשׁוֹנוֹ. גַּבּוֹתָיו אֲדֻמּוֹת מְעַט.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שערוי אוכמין תליין ולא שעיעין - דא איהו בר נש דשתיק תדיר, אבל פקיחא איהו, מאריה דלישנא בישא. מלוי ברוגזא, פום ממלל רברבן, אצלח ולא אצלח. מאריה קטטה בביתיה, לא חייש ליקרא דבר נש, חד בפומא וחד בלביה, הפכפך בלישניה. גבינין דיליה סמקין זעיר.

התרגום: שערותיו שחורות תלויות ואינן חלקות - זה הוא אדם ששותק תמיד, אבל פקח הוא, בעל לשון הרע. דבריו ברגז, פה ממלל גדולות, מצליח ולא מצליח. בעל מריבה בביתו, אינו חס על כבוד האדם, אחד בפה ואחד בלב, הפכפך בלשונו. גבותיו אדמות מעט.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים