ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 10: ׳ועשית כפרת׳- סוד הכפורת והכרובים כדוגמת מעשה בראשית › פיסקה 30 (רעח ע"א)

שלשה סימנים שבהם ידעו את החזרת פני הכרובים

תוספות כרך ב · ׳ועשית כפרת׳- סוד הכפורת והכרובים כדוגמת מעשה בראשית · מאמר 10 · פיסקה 30 · דף רעח ע"א

לשון הזוהר

בְּכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ זַכָּאִין, כְּרוּבִים הֲווּ דְּבִיקַן בִּדְבִיקוּ אַפִּין בְּאַפִּין, כֵּיוָן דַהֲווּ סָרְחִין הֲווּ מִתְהַדְרִין אַפָּיְיהוּ דָא מִן דָא. מֵנָּא הֲווּ יַדְעֵי, הָכָא אַפְּלִיגוּ עַמּוּדִין דְעַלְמָא. אֲבָל בִתְנָנָא דְּקָרְבָּנָא, וּבְקָרְבָּנָא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא וְכַהֲנָא כַּד בָּרִיךְ יַת עַמָּא. בְּאִינוּן תְלָתָא הֲווּ יַדְעֵי רָזָא דִכְּרוּבִים מֵהַדְרָן אַנְפִּין דָא מִן דָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי תִיוּבְתָא דִּבְנוֹי.

תרגום

בְּכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ זַכָּאִים, הַכְּרוּבִים הָיוּ דְבוּקִים בְּדִבּוּק פָּנִים בְּפָנִים. כֵּיוָן שֶׁסָּרְחוּ, הָיוּ חוֹזְרִים פְּנֵיהֶם זֶה מִזֶּה. מִנַּיִן הָיוּ יוֹדְעִים? כָּאן נֶחְלְקוּ עַמּוּדֵי הָעוֹלָם. אֲבָל בֶּעָשָׁן שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת וּבַקָּרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַכֹּהֲנִים כַּאֲשֶׁר מְבָרְכִים אֶת הָעָם - בְּאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הָיוּ יוֹדְעִים סוֹד הַכְּרוּבִים שֶׁמַּחֲזִירִים פָּנִים זֶה מִזֶּה, והקב"ה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת בָּנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בכל זמנא דישראל הוו זכאין, כרובים הוו דביקן בדביקו אפין באפין, כיון דהוו סרחין הוו מתהדרין אפייהו דא מן דא. מנא הוו ידעי, הכא אפליגו עמודין דעלמא. אבל בתננא דקרבנא, ובקרבנא על גבי מדבחא וכהנא כד בריך ית עמא. באינון תלתא הוו ידעי רזא דכרובים מהדרן אנפין דא מן דא, וקודשא בריך הוא בעי תיובתא דבנוי.

התרגום: בכל זמן שישראל היו זכאים, הכרובים היו דבוקים בדבוק פנים בפנים. כיון שסרחו, היו חוזרים פניהם זה מזה. מנין היו יודעים? כאן נחלקו עמודי העולם. אבל בעשן של הקרבנות ובקרבנות על גבי המזבח והכהנים כאשר מברכים את העם - באלו השלשה היו יודעים סוד הכרובים שמחזירים פנים זה מזה, והקב"ה רוצה בתשובת בניו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים