פסח- ׳בת ראש׳ והלל שאינו גמור מפני ישמעאל
תוספות כרך ב · ׳ועשית כפרת׳- סוד הכפורת והכרובים כדוגמת מעשה בראשית · מאמר 10 · פיסקה 21 · דף רעז ע"ב
לשון הזוהר
וְלָקֳבֵל תְלַת זִמְנִין אִלֵּין, סָלְקִין יִשְׂרָאֵל תְלַת זִמְנִין לְמֵיחָג חֲגָּיְיהוּ. בְּפֶּסַח אִתְהַדָר כַּפּוֹרְתָא בִּסְטַר דָּרוֹם וּמַעֲרָב, וּכְדֵין הַהִיא בַּת קַיָימָא בְּאַבְרָהָם וְאִיהִי ב"ת רֹא"שׁ וְתַּמָּן הַלֵּל וְלָאו הַלֵּל גָמוּר. דְּהָא תְרֵין כְּרוּבִין אִלֵּין לָאו אִינוּן בְּאַשְׁלְמוּתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּהָא יִשְׁמָעֵאל נַפְקָא וּמְקַטְרְגָא.
תרגום
וּכְנֶגֶד שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים אֵלּוּ עוֹלִים יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים לָחֹג חַגָּם. בְּפֶסַח חוֹזֶרֶת הַכַּפֹּרֶת בְּצַד דָּרוֹם וּמַעֲרָב, וְאָז אוֹתָהּ בַּת עוֹמֶדֶת בְּאַבְרָהָם וְהִיא בַּ"ת רֹא"שׁ, וְשָׁם הַלֵּל וְלֹא הַלֵּל גָּמוּר, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי כְרוּבִים אֵלּוּ אֵינָם בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל יוֹצֵא וּמְקַטְרֵג.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ולקבל תלת זמנין אלין, סלקין ישראל תלת זמנין למיחג חגייהו. בפסח אתהדר כפורתא בסטר דרום ומערב, וכדין ההיא בת קיימא באברהם ואיהי ב"ת רא"ש ותמן הלל ולאו הלל גמור. דהא תרין כרובין אלין לאו אינון באשלמותא כדקא יאות, דהא ישמעאל נפקא ומקטרגא.
התרגום: וכנגד שלשה זמנים אלו עולים ישראל שלשה זמנים לחג חגם. בפסח חוזרת הכפרת בצד דרום ומערב, ואז אותה בת עומדת באברהם והיא ב"ת רא"ש, ושם הלל ולא הלל גמור, שהרי שני כרובים אלו אינם בשלמות כראוי, שהרי ישמעאל יוצא ומקטרג.