קושית התפלה בכמה דרגות - יהו"ה שבכל ספירה והתפלה שכינה
תוספות כרך א · ׳זרע אברהם אהבי׳ - התפלה שאין שער לפניה ועלייתה בכל הספירות · מאמר 6 · פיסקה 7 · דף רנג ע"ב
לשון הזוהר
וְאִית לְמִשְׁאַל לָמָה מְצַלְאָן לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכַמָּה דַרְגִּין, זִמְנִין מַצְלִין לֵיהּ בִּסְפִירָה יְדִיעָא וּבְמִדָּה יְדִּיעָא לְזִמְנִין צְלוֹתָא לִימִינָא הֲדָא הוּא דְאִתְמָר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים. לְזִמְנִין לִשְׂמָאלָא, הֲדָא הוּא דְאִתְמָר הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, לְזִמְנִין דְּאַבָּא וְאִימָא לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא אִינוּן לְזִמְנִין לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא לְזִמְנִין לְצַדִּיק כָּל צְלוֹתָא סַלְקָא לְדַרְגָּא יְדִיעָא.
תרגום
וְיִשִׁ לִשְׁאֹל, לָמָּה מִתְפַּלְלִים אֶל הקב"ה בְּכַמָּה דְרָגוֹת? לִפְעָמִים מִתְפַּלְלִים אֵלָיו בִּסְפִירָה יְדוּעָה וּבְמִדָּה יְדוּעָה, לִפְעָמִים תְּפִלָּה לְיָמִין - זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, לִפְעָמִים לִשְׂמֹאל׳ - זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, לִפְעָמִים שֶׁל אָב וָאֵם הֵם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלִפְעָמִים לָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, לִפְעָמִים לְצַדִּיק, כָּל תְּפִלָּה עוֹלָה לְדַרְגָּה יְדוּעָה׳. אֶלָּא וַדַּאי יְהֹוָ"ה הוּא בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וּתְפִלָּה הִיא שְׁכִינָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואית למשאל למה מצלאן לקודשא בריך הוא בכמה דרגין, זמנין מצלין ליה בספירה ידיעא ובמדה ידיעא לזמנין צלותא לימינא הדא הוא דאתמר הרוצה להחכים ידרים. לזמנין לשמאלא, הדא הוא דאתמר הרוצה להעשיר יצפין, לזמנין דאבא ואימא לימינא ולשמאלא אינון לזמנין לעמודא דאמצעיתא לזמנין לצדיק כל צלותא סלקא לדרגא ידיעא.
התרגום: ויש לשאל, למה מתפללים אל הקב"ה בכמה דרגות? לפעמים מתפללים אליו בספירה ידועה ובמדה ידועה, לפעמים תפלה לימין - זהו שנאמר ׳הרוצה להחכים ידרים, לפעמים לשמאל׳ - זהו שנאמר ׳הרוצה להעשיר יצפין, לפעמים של אב ואם הם לימין ולשמאל, ולפעמים לעמוד האמצעי, לפעמים לצדיק, כל תפלה עולה לדרגה ידועה׳. אלא ודאי יהו"ה הוא בכל ספירה וספירה, ותפלה היא שכינה.
מן המפרשים
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר יד, ז (כה: דפוס הגר״א) ◆ ואית למישאל כו'. שהן ד' התפלות הנ"ל כמש"ו לזמנין צלותא כו' לזמנין כו':