אבן יקרה שנבנתה מאחד מאלפי הזיו - שאברהם מיאן בה ונטל חסד
תוספות כרך א · ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים · מאמר 36 · פיסקה 8 · דף רסד ע"א
לשון הזוהר
וְהִיא מִדַּת כָּל סְחוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם וְהוּא כֹּחַ אֶבֶן יְקָרָה שְׁקוֹרִין סוֹחָרֶת. וְדָר וְעַל מָה הִיא מִדַּת דָר, אֶלָּא מְלַמֵּד שְׁלָקַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִזִיוָה אַחַת מֵאֲלְפָּיִם, וּבָנָה מִמֶּנָּה אֶבֶן יְקָרָה נָאָה וּמְקוּשֶׁטֶת וְכָלַל בָּהּ כָּל הַמִּצְוֹת. בָּא אַבְרָהָם וּבִיקֵשׁ כֹּחוֹ לָתֵת לוֹ, נָתְנוּ לוֹ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ וְלא רָצָה אוֹתָהּ, זָכָה וְנָטַל מִדַתּוֹ שְׁנֶּאֱמַר ׳תִתֵּן אֱמֶת ליַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם׳ (מיכה ז, כ).
תרגום
וְהִיא מִדַּת כָּל סְחוֹרָה שֶׁבָּעוֹלָם, וְהוּא כֹּחַ אֶבֶן יְקָרָה שֶׁקּוֹרִין סֹחָרֶת וְדָר. וְעַל מָה הִיא מִדַּת דָּר? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלָּקַח הקב"ה מִזִּיוָהּ אַחַת מֵאַלְפַּיִם, וּבָנָה מִמֶּנָּה אֶבֶן יְקָרָה נָאָה וּמְקֻשֶּׁטֶת, וְכָלַל בָּהּ כָּל הַמִּצְווֹת. בָּא אַבְרָהָם וּבִקֵּשׁ כֹּחוֹ לָתֵת לוֹ, נָתְנוּ לוֹ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ וְלֹא רָצָה אוֹתָהּ. זָכָה וְנָטַל מִדָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם׳ (מיכה ז, כ).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והיא מדת כל סחורה שבעולם והוא כח אבן יקרה שקורין סוחרת. ודר ועל מה היא מדת דר, אלא מלמד שלקח הקדוש ברוך הוא מזיוה אחת מאלפים, ובנה ממנה אבן יקרה נאה ומקושטת וכלל בה כל המצות. בא אברהם וביקש כחו לתת לו, נתנו לו אבן יקרה זו ולא רצה אותה, זכה ונטל מדתו שנאמר ׳תתן אמת ליעקב חסד לאברהם׳ (מיכה ז, כ).
התרגום: והיא מדת כל סחורה שבעולם, והוא כח אבן יקרה שקורין סחרת ודר. ועל מה היא מדת דר? אלא מלמד שלקח הקב"ה מזיוה אחת מאלפים, ובנה ממנה אבן יקרה נאה ומקשטת, וכלל בה כל המצוות. בא אברהם ובקש כחו לתת לו, נתנו לו אבן יקרה זו ולא רצה אותה. זכה ונטל מדתו, שנאמר ׳תתן אמת ליעקב חסד לאברהם׳ (מיכה ז, כ).