׳כי בושש משה׳ - שש שעות שבהן עשו את העגל להפרידם מן השבע
תוספות כרך א · ׳והארץ היתה תהו׳ - קליפות האגוז החוצצות, ורוח משיח המביאה גאולה · מאמר 28 · פיסקה 9 · דף רסב ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל כַּד אִינוּן בְּרֵישָׁא דְּחֲיָּיבַיָּיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אֲמָרַת לְגַבַּיְיהוּ ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - מֵאִלֵּין דְּשַׁרְיָין לְפַתָּאָה לִבְנִי נָשָׁא כְּמָה דַהֲווּ מְפָתִין לְיִשְׂרָאֵל בַעֲגָלָא בְּשִׁית שַׁעְתִּין - הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר׳ (שמות לב, א) - וְאוּקְמוּהָ מַאי ׳כִּי בֹּשֵׁשׁ׳, אֶלָּא בְּשִׁית שַׁעְתִּין עֲבָדוּ יָת עֶגְלָא בְּגִין לְאַפְרָשָׁא לוֹן מִשֶׁבַע. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ׳אַךְ בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׁאֹר׳ (שמות יב, טו) - אַךְ חִלֵק בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע.
תרגום
אֲבָל כְּשֶׁהֵם בְּרֹאשׁ הָרְשָׁעִים, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת לָהֶם, ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳, מֵאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹרִים לְפַתּוֹת לִבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מְפַתִּים אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל בְּשֵׁשׁ הַשָּׁעוֹת (שם א) - זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹּשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר׳ (שמות לב, א), וּבֵאֲרוּהָ, מַה זֶּה בֹּשֵׁשׁ? אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, כְּדֵי לְהַפְרִידָם מִשֶּׁבַע. זֶה שֶׁכָּתוּב ׳אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר׳ (שמות יב, טו) - אַךְ - חִלֵּק בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל כד אינון ברישא דחייבייא כנסת ישראל אמרת לגבייהו ׳אל תראוני שאני שחרחרת׳ (שיר השירים א, ו) - מאלין דשריין לפתאה לבני נשא כמה דהוו מפתין לישראל בעגלא בשית שעתין - הדא הוא דכתיב ׳וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר׳ (שמות לב, א) - ואוקמוה מאי ׳כי בשש׳, אלא בשית שעתין עבדו ית עגלא בגין לאפרשא לון משבע. הדא הוא דכתיב ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר׳ (שמות יב, טו) - אך חלק בין שש לשבע.
התרגום: אבל כשהם בראש הרשעים, כנסת ישראל אומרת להם, ׳אל תראני שאני שחרחרת׳, מאלה ששורים לפתות לבני אדם, כמו שהיו מפתים את ישראל בעגל בשש השעות (שם א) - זהו שכתוב ׳וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר׳ (שמות לב, א), ובארוה, מה זה בשש? אלא בשש שעות עשו את העגל, כדי להפרידם משבע. זה שכתוב ׳אך ביום הראשון תשביתו שאר׳ (שמות יב, טו) - אך - חלק בין שש לשבע.