ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 23: ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ - קשרי המהימנותא שביחוד קריאת שמע › פיסקה 7 (רנו ע"ב)

הכללת שישה בחכמה ובינה - שאין הטוב שורה אלא בשלם

תוספות כרך א · ׳יהיה ה' אחד ושמו אחד׳ - קשרי המהימנותא שביחוד קריאת שמע · מאמר 23 · פיסקה 7 · דף רנו ע"ב

לשון הזוהר

וְאִינּוּן שִׁית סִטְרִין רְמִיזִין בח' בְּרָזָא דִּתְמָנְיָיא. שִׁית אִלֵּין וּתְרֵין לְעֵילָא חָכְמָה וּבִינָה אַבָּא וְאִימָא לְאוֹסָפָא וּלְאַכְלָלָא לְהוּ לְעֵילָא, וּלְמֵיהַב לְהוּ בִּרְכָאָן מֵאַבָּא וְאִימָא עִלָּאָה. דְהָא לָא שַׁרְיָיא טִיבוּ דְעַתִּיקָא אֶלָּא בַּאֲתַר דְשָׁלִים, בַּאֲתַר דְאִשְׁתַּכַּח דְכַר וְנוּקְבָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳צְאֵינָה וּרְאֵינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹ'׳ (שיר השירים ג, יא) ׳בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ וְגוֹ'׳. ׳בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ׳ דַּיְיקָא.

תרגום

שֵׁשֶּׁת אֵלֶּה, וּשְׁנַיִם לְמַעְלָה - חָכְמָה וּבִינָה, אָב וָאֵם - לְהוֹסִיף וּלְהַכְלִילָם לְמַעְלָה וְלָתֵת לָהֶם בְּרָכוֹת מֵאָב וָאֵם הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁהֲרֵי אֵין שׁוֹרֶה הַטּוֹב שֶׁל הָעַתִּיק אֶלָּא בְּמָקוֹם שָׁלֵם, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר ג) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר׳ (שיר השירים ג, יא). ׳בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וְגוֹמֵר׳. ׳בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ׳ דַּוְקָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואינון שית סטרין רמיזין בח' ברזא דתמנייא. שית אלין ותרין לעילא חכמה ובינה אבא ואימא לאוספא ולאכללא להו לעילא, ולמיהב להו ברכאן מאבא ואימא עלאה. דהא לא שרייא טיבו דעתיקא אלא באתר דשלים, באתר דאשתכח דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגו'׳ (שיר השירים ג, יא) ׳ביום חתונתו וגו'׳. ׳ביום חתונתו׳ דייקא.

התרגום: ששת אלה, ושנים למעלה - חכמה ובינה, אב ואם - להוסיף ולהכלילם למעלה ולתת להם ברכות מאב ואם העליונים, שהרי אין שורה הטוב של העתיק אלא במקום שלם, במקום שנמצאים זכר ונוקבא. זהו שכתוב (שיר ג) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה וגומר׳ (שיר השירים ג, יא). ׳ביום חתנתו וגומר׳. ׳ביום חתנתו׳ דוקא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: