חילוף שמות הלבוש משורש אחד - והפסוק עומד כפשוטו
תוספות כרך א · ׳אסרי לגפן עירה׳ - שתי חכמות, ופרישת אברהם מחכמת עבר הנהר · מאמר 21 · פיסקה 2 · דף רנה ע"ב
לשון הזוהר
לְבוּשׁ"וֹ סוּתֹ"ה הַיְינוּ מִלָּה חֲדָא וְרָזָא חַדָא ׳כִּי הִיא כְּסוּתוֹ לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ׳ (שמות כ", ג). זִמְנָא קַרְיֵיהּ כְּסוּת וְזִמְנָא אַחֲרָא קַרְיֵיהּ לְבוּשׁ וְזִמְנָא אַחֲרָא קַרְיֵיהּ שִׂמְלָה וְכֻלְּהוּ מִשָׁרְשָׁא חֲדָא נַגְדִּין וּמִלָּה חֲדָא עָבְדִין וְחִלוּפָא דִּשְׁמָהָן רָזִין עִלָּאִין כְּלִילָן בְּהוּ, וּמָאן דְדָיִיק טַעִים מִידִי, וּמָאן דְלָא דָיִיק, לָא טַעִים וְלָא מִידִי. וְהָנִי תְמַנְיָא דַרְגִּין רָזִין עִלָּאִין רְמִיזִין בְּהוּ, אֲבָל קְרָא בִּפְשָׁטֵיה קָאֵי.
תרגום
לְבֻשׁוֹ סוּתֹה זֶה דָּבָר אֶחָד וְסוֹד אֶחָד, ׳כִּי הִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ׳ (שמות כב). פַּעַם קוֹרֵא לוֹ כְּסוּת, וּפַעַם אַחֶרֶת קוֹרְאֵהוּ לְבוּשׁ, וּפַעַם אַחֶרֶת קוֹרְאֵהוּ שִׂמְלָה, וְכֻלָּם מִשֹּׁרֶשׁ אֶחָד שׁוֹפְעִים וְדָבָר אֶחָד עוֹשִׂים, וְחִלּוּף הַשֵּׁמוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וּמִי שֶׁדִּיֵּק טָעַם מַשֶּׁהוּ, וּמִי שֶׁלֹּא דִיֵּק - לֹא טָעַם וְלֹא מַשֶּׁהוּ. וּשְׁמוֹנֶה הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ רְמוּזִים בָּהֶן סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, אֲבָל הַפָּסוּק עוֹמֵד כִּפְשׁוּטוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבוש"ו סות"ה היינו מלה חדא ורזא חדא ׳כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו׳ (שמות כ", ג). זמנא קרייה כסות וזמנא אחרא קרייה לבוש וזמנא אחרא קרייה שמלה וכלהו משרשא חדא נגדין ומלה חדא עבדין וחלופא דשמהן רזין עלאין כלילן בהו, ומאן דדייק טעים מידי, ומאן דלא דייק, לא טעים ולא מידי. והני תמניא דרגין רזין עלאין רמיזין בהו, אבל קרא בפשטיה קאי.
התרגום: לבשו סותה זה דבר אחד וסוד אחד, ׳כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לערו׳ (שמות כב). פעם קורא לו כסות, ופעם אחרת קוראהו לבוש, ופעם אחרת קוראהו שמלה, וכלם משרש אחד שופעים ודבר אחד עושים, וחלוף השמות כלולים בהם סודות עליונים, ומי שדיק טעם משהו, ומי שלא דיק - לא טעם ולא משהו. ושמונה הדרגות הללו רמוזים בהן סודות עליונים, אבל הפסוק עומד כפשוטו.