ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 9: ויגדלו הנערים › פיסקה 3 (קלט ע"א)

׳כי ציד בפיו׳ - עשו צד את יצחק בדברי פיו

תולדות · ויגדלו הנערים · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף קלט ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו׳ (בראשית כה, כח), הָא אוּקְמוּהָ, (כמה) דִּכְתִיב, ׳אִישׁ יוֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳. וּכְתִיב הָתָם, ׳הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד׳ (בראשית י, ט) (ד"א ל"ג מאי) ׳אִישׁ שָׂדֶה׳, לְקַפְּחָא לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא וּלְקָטְלָא לוֹן, וְאִיהוּ אָמַר דְּעֲבִיד צְלוֹתָא וְצַיִּיד לֵיהּ בְּפוּמֵיהּ. ׳אִישׁ שָׂדֶה׳, בְּגִין דְּחוּלַק עַדְבֵיהּ לַאו אִיהִי בְּיִשּׁוּבָא, אֶלָּא בַּאֲתַר חָרוּב. בְּמַדְבְּרָא, בְּחַקְלָא, וְעַל דָּא ׳אִישׁ שָׂדֶה׳.

תרגום

׳וַיְּאהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו׳ (בראשית כה, כח) - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, (כְּמוֹ) שֶׁכָּתוּב ׳אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה׳ - וְכָתוּב שָׁם ׳הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד׳ (בראשית י, ט) - (מַהוּ) ׳אִישׁ שָׂדֶה׳, לְקַפֵּחַ אֶת בְּנֵי הָאָדָם וְלַהֲרֹג אוֹתָם. וְהוּא אָמַר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּפִלָּה, וְצָד אוֹתוֹ בְּפִיו. ׳אִישׁ שָׂדֶה׳, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק גּוֹרָלוֹ אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֶלָּא בְּמָקוֹם חָרֵב, בַּמִּדְבָּר, בַּשָּׂדֶה, וְעַל זֶה ׳אִישׁ שָׂדֶה׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו׳ (בראשית כה, כח), הא אוקמוה, (כמה) דכתיב, ׳איש יודע ציד איש שדה׳. וכתיב התם, ׳הוא היה גבר ציד׳ (בראשית י, ט) (ד"א ל"ג מאי) ׳איש שדה׳, לקפחא לון לבני נשא ולקטלא לון, ואיהו אמר דעביד צלותא וצייד ליה בפומיה. ׳איש שדה׳, בגין דחולק עדביה לאו איהי בישובא, אלא באתר חרוב. במדברא, בחקלא, ועל דא ׳איש שדה׳.

התרגום: ׳ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו׳ (בראשית כה, כח) - הרי פרשוהו, (כמו) שכתוב ׳איש ידע ציד איש שדה׳ - וכתוב שם ׳הוא היה גבר ציד׳ (בראשית י, ט) - (מהו) ׳איש שדה׳, לקפח את בני האדם ולהרג אותם. והוא אמר שהוא עושה תפלה, וצד אותו בפיו. ׳איש שדה׳, משום שחלק גורלו אינו בישוב, אלא במקום חרב, במדבר, בשדה, ועל זה ׳איש שדה׳.

מן המפרשים

כתם פז: ויאהב יצחק את עשו הא אוקמוה בד"א איש יודע ציד איש שדה. יבאר כי השדה הזה הנז' בעשו הוא הנרמז לשדה הנאמר בו כי בשדה מצאה צעקה הנערה הוא שדהו של סמאל וכבר ידעת כי יש שדה ויש שדה של תפוחים הוא שדהו של יעקב ע"ה ושדהו של עשו כלו…

אור החמה: ויאהב יצחק וגו' הא אוקמוה וגו' כאן חסר פסוק א' וכן צרי' להגיה הא אוקמוה כמה דכתיב איש יודע ציד וכתיב התם הוא היה גבור ציד וביאור זה ביארתיו לעיל דף קל"ז : כי לכך אהב יצחק את עשו לפי שהיה *נ' דצ"ל לפי שהיה כמו נמרוד שהיה צד…

מהרח"ו: ויאהב יצחק וגו' הא אוקמוה וגו'. כאן חסר פסוק אחד, וכן צריך להגיה ' הא אוקמוה כמה דכתיב איש יודע ציד וכתיב התם הוא היה גבור ציד'. וביאור זה ביארתיו לעיל דף קל"ז ע"ב , כי לכך אהב יצחק את עשו לפי שהיה כנמרוד שהיה צד ומרמה בפיו את…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: