הנמנע מציצית ותפילין - סר ממנו פחד רבונו ותפילתו אינה תפילה
תולדות · ויצו אבימלך את כל העם · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף קמא ע"א
לשון הזוהר
וְעַל דָּא, מַאן דְּלָא אִתְעַטַּף בְּהַאי, וְלָא אִתְעַטַּר לְאִתְתַּקָּפָא בִּתְפִלֵּי בְּכָל יוֹמָא. דָּמֵי לֵיהּ דְּלָא שַׁרְיָא עִמֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, וְאִתְעֲדֵי מִנֵּיהּ דְּחִילוּ דְּמָארֵיהּ, וּצְלוֹתֵיהּ לָאו צְלוֹתָא כְּדְקָא יְאוּת. וּבְגִין כָּךְ אֲבָהָן הֲווּ מִתְתַּקְפֵי גּוֹ מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, בְּגִין דְּבֵירָא עִלָּאָה דְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא שַׁרְיָא בֵּיהּ.
תרגום
וְעַל כֵּן, מִי שֶׁלֹּא מִתְעַטֵּף בָּזֶה וְלֹא מִתְעַטֵּר לְהִתְחַזֵּק בַּתְּפִלִּין בְּכָל יוֹם, דּוֹמֶה לוֹ שֶׁאֵין שׁוֹרָה עִמּוֹ הַמְּהֵימְנוּתָא, וְסָר מִמֶּנּוּ פַּחַד רִבּוֹנוֹ, וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ תְּפִלָּה כָּרָאוּי. וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיוּ הָאָבוֹת מִתְחַזְּקִים בְּתוֹךְ הַמְּהֵימְנוּתָא הָעֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל סוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה שׁוֹרָה בּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא, מאן דלא אתעטף בהאי, ולא אתעטר לאתתקפא בתפלי בכל יומא. דמי ליה דלא שריא עמיה מהימנותא, ואתעדי מניה דחילו דמאריה, וצלותיה לאו צלותא כדקא יאות. ובגין כך אבהן הוו מתתקפי גו מהימנותא עלאה, בגין דבירא עלאה דרזא דמהימנותא שלימתא שריא ביה.
התרגום: ועל כן, מי שלא מתעטף בזה ולא מתעטר להתחזק בתפלין בכל יום, דומה לו שאין שורה עמו המהימנותא, וסר ממנו פחד רבונו, ותפלתו אינה תפלה כראוי. ומשום כך היו האבות מתחזקים בתוך המהימנותא העליונה, משום שבאר העליונה של סוד המהימנותא השלמה שורה בו.
מן המפרשים
הסולם: ועל דא, מאן וכו': ועל כן, מי שאינו מתעטף בציצית, ואינו מתעטר להתחזק בתפילין בכל יום, הוא דומה, שהאמונה אינה שורה עליו, והוסר ממנו יראת רבונו, ותפלתו אינה תפלה כראוי, ומשום זה, היו מתחזקים האבות באמונה העליונה, משום שבור…