ממלכת הזוהר › זוהר › תולדות › מאמר 13: ויצו אבימלך את כל העם › פיסקה 2 (קמא ע"א)

חבל על הרשעים שחסדם אינו שלם - אבימלך כעפרון שחזר בו

תולדות · ויצו אבימלך את כל העם · מאמר 13 · פיסקה 2 · דף קמא ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, חֲבַל עֲלַיְיהוּ דְּרַשִּׁיעַיָּיא, דְּטִיבוּתָא דִּלְהוֹן לָאו אִיהוּ שְׁלִים, תָּא חֲזֵי, עֶפְרוֹן בְּקַדְמִיתָא אָמַר, אֲדוֹנִי ׳שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ וְגוֹ'׳ (בראשית כג, טו). וּלְבָתַר אָמַר, ׳אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף וְגוֹ'׳ (בראשית כג, טו), וּכְתִיב ׳וַיִּשְׁקוֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן וְגוֹ'׳ (בראשית כג, טז), ׳עוֹבֵר לַסּוֹחֵר׳. אוּף הָכָא, כְּתִיב בְּקַדְמִיתָא, ׳הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ וְגוֹ'׳. וּלְבָתַר ׳אָמַר לוֹ׳, ׳לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד׳ (בראשית כו, טז). אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, דָּא הוּא טִיבוּ דְּעֲבַד עִמֵּיהּ, דְּלָא נְסִיב מִדִּילֵיהּ אֲבִימֶלֶךְ כְּלוּם, וְשַׁדְּרֵיהּ בְּכָל מָמוֹנֵיהּ, וּלְבָתַר אֲזַל בַּתְרֵיהּ, לְמִגְזַר עִמֵּיהּ קְיָים.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, חֲבָל עַל הָרְשָׁעִים שֶׁחַסְדָּם אֵינוֹ שָׁלֵם. בֹּא רְאֵה, עֶפְרוֹן אָמַר בַּהַתְחָלָה, ׳אֲדנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךְ נְתַתִּיהָ וְגוֹ'׳ (בראשית כג, יא). וְאַחַר כָּךְ אָמַר, ׳אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף וְגוֹ'׳. וְכָתוּב ׳וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן וְגוֹ'׳ (בראשית כג, טז) - ׳עֹבֵר לַסֹּחֵר׳ - אַף כָּאן כָּתוּב בָּרִאשׁוֹנָה ׳הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךְ וְגוֹ'׳, וְאַחַר כָּךְ ׳אָמַר לוֹ׳ ׳לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד׳ (בראשית כו, טז) - ׳אָמַר לוֹ׳ רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ - שֶׁלֹּא לָקַח מִשֶּׁל אֲבִימֶלֶךְ כְּלוּם, וּשְׁלָחוֹ עִם כָּל מָמוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ אַחֲרָיו לִכְרוֹת עִמּוֹ בְּרִית.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, חבל עלייהו דרשיעייא, דטיבותא דלהון לאו איהו שלים, תא חזי, עפרון בקדמיתא אמר, אדוני ׳שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה וגו'׳ (בראשית כג, טו). ולבתר אמר, ׳ארץ ארבע מאות שקל כסף וגו'׳ (בראשית כג, טו), וכתיב ׳וישקול אברהם לעפרון וגו'׳ (בראשית כג, טז), ׳עובר לסוחר׳. אוף הכא, כתיב בקדמיתא, ׳הנה ארצי לפניך וגו'׳. ולבתר ׳אמר לו׳, ׳לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׳ (בראשית כו, טז). אמר ליה רבי אלעזר, דא הוא טיבו דעבד עמיה, דלא נסיב מדיליה אבימלך כלום, ושדריה בכל ממוניה, ולבתר אזל בתריה, למגזר עמיה קיים.

התרגום: רבי יהודה אמר, חבל על הרשעים שחסדם אינו שלם. בא ראה, עפרון אמר בהתחלה, ׳אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה וגו'׳ (בראשית כג, יא). ואחר כך אמר, ׳ארץ ארבע מאת שקל כסף וגו'׳. וכתוב ׳וישקל אברהם לעפרן וגו'׳ (בראשית כג, טז) - ׳עבר לסחר׳ - אף כאן כתוב בראשונה ׳הנה ארצי לפניך וגו'׳, ואחר כך ׳אמר לו׳ ׳לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׳ (בראשית כו, טז) - ׳אמר לו׳ רבי אלעזר, זה החסד שעשה עמו - שלא לקח משל אבימלך כלום, ושלחו עם כל ממונו, ואחר כך הלך אחריו לכרות עמו ברית.

מן המפרשים

מהרח"ו: בקדמיתא אמר לו הנה ארצי לפניך ולבתר אמר לו לך מעמנו וגו'. וא"כ כל מה שעשה אבימלך לא איקרי טיבו, ואיך אמר ר' אלעזר כי בגין ההוא טיבו אוריך ליה קב"ה והלא לא עבד שום טיבו:

הסולם: ר' יהודה אמר וכו': אוי להם לרשעים, שטובתם אינה שלמה. בוא וראה, עפרון בתחילה אמר, אדוני שמעני השדה נתתי לך וגו', ואח"כ אמר ארץ ארבע מאות וגו'. וכתיב וישקול וגו' עובר לסוחר. אף כאן כתוב מתחילה, שאמר לאברהם, הנה ארצי לפניך, שגם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: