ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 9: אשר חלב זבחימו יאכלו - סוד יין המשמר וקדשת יין ישראל למעלה ולמטה › פיסקה 3 (מ ע"א)

ישראל שותים יין שנעשה בקדשה כדגמת יין עליון ולא יין שנעשה בטמאה

שמיני · אשר חלב זבחימו יאכלו - סוד יין המשמר וקדשת יין ישראל למעלה ולמטה · מאמר 9 · פיסקה 3 · דף מ ע"א

לשון הזוהר

בְּגִין כַּךְ יִשְׂרָאֵל שַׁתְיָין יַיִן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְעָבִיד כַּדְקָא חֲזֵי בִּקְדוּשָּׁה, כְּגַוְונָא דְּיִשְׂרָאֵל לְעֵילָּא, דְּשָׁתֵי וְאִשְׁתָּרְשָׁא וְאִתְבָּרְכָא בְּהַהוּא יַיִן עִלָּאָה קַדִּישָׁא, וְלָא שָׁתָאן יַיִן דְּאִתְעָבִיד בִּמְסָאֲבוּתָא, וּמִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, דְּהָא בֵּיהּ שַׁרְיָא רוּחָא דִּמְסָאֲבוּתָא. (ולאו הוא מסטרא דישראל) וּמַאן דְּשָׁתֵי לֵיהּ (בהדייהו), אִסְתְּאַב רוּחֵיהּ, וְאִסְתְּאַב אִיהוּ, וְלָאו הוּא מִסִּטְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. דְּהָא הַהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, יַיִן דְּמִנְטְרָא אִיהוּ.

תרגום

מִשּׁוּם כָּךְ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתִים יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשָׂה כָּרָאוּי בִּקְדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לְמַעְלָה שֶׁשּׁוֹתֶה וְנִשְׁרָשׁ וּמִתְבָּרֵךְ בְּאוֹתוֹ יַיִן עֶלְיוֹן קָדוֹשׁ, וְלֹא שׁוֹתִים יַיִן שֶׁנַּעֲשָׂה בְטֻמְאָה וּמִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁהֲרֵי בּוֹ שׁוֹרָה רוּחַ הַטֻּמְאָה (וְאֵינֶנּוּ מִצַּד יִשְׂרָאֵל). וּמִי שֶׁשּׁוֹתֶה אוֹתוֹ (אתם), נִטְמֵאת רוּחוֹ, וְהוּא נִטְמָא, וְאֵינוֹ מִצַּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ עוֹלָם הַבָּא הוּא יַיִן הַמְשֻׁמָּר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בגין כך ישראל שתיין יין דישראל, דאתעביד כדקא חזי בקדושה, כגוונא דישראל לעילא, דשתי ואשתרשא ואתברכא בההוא יין עלאה קדישא, ולא שתאן יין דאתעביד במסאבותא, ומסטרא דמסאבותא, דהא ביה שריא רוחא דמסאבותא. (ולאו הוא מסטרא דישראל) ומאן דשתי ליה (בהדייהו), אסתאב רוחיה, ואסתאב איהו, ולאו הוא מסטרא דישראל, ולית ליה חולקא בעלמא דאתי. דהא ההוא עלמא דאתי, יין דמנטרא איהו.

התרגום: משום כך ישראל שותים יין של ישראל שנעשה כראוי בקדשה, כמו שישראל למעלה ששותה ונשרש ומתברך באותו יין עליון קדוש, ולא שותים יין שנעשה בטמאה ומצד הטמאה, שהרי בו שורה רוח הטמאה (ואיננו מצד ישראל). ומי ששותה אותו (אתם), נטמאת רוחו, והוא נטמא, ואינו מצד של ישראל, ואין לו חלק לעולם הבא, שהרי אותו עולם הבא הוא יין המשמר.

מן המפרשים

הסולם: בג״כ ישראל שתיין וכו׳: משום זה, ישראל שותים יין של ישראל, שנעשה כראוי בקדושה, כעין ישראל למעלה, שהוא ז״א, ששותה ומשתרש ומתברך ביין ההוא העליון הקדוש, הנמשך מן הבינה ממטה למעלה (כנ״ל בדבור הסמוך) ואינם שותים יין שנעשה בטומאה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר