כל אחד מלוה לחברו - יין כלול מתוך מים ואחר כך חוזר לעצבות ולדין
שמיני · יין ושכר אל תשת - סוד שמן ויין לכהן וללוי ומעשה ברבי ייסא · מאמר 6 · פיסקה 3 · דף לט ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר כָּל חַד אוֹזִיף לְחַבְרֵיהּ, וְכָלִיל כֹּלָּא דָּא בְּדָא, וּבְגִין כָּךְ, חַמְרָא שָׁרֵי חֶדְוָותָא, בְּגִין דְּכָלִיל מִגּוֹ מַיָּא, וּלְבָתַר אַהְדָּר לְאַתְרֵיהּ, וְעָצִיב וְרָגִיז וְדָאִין דִּינָא. (וכהנא שירותא וסיומא בעי חדותא ונהירו דאנפין) רִבִּי אַבָּא אָמַר, מֵאֲתַר חַד נָפְקוּ, יַיִן וְשֶׁמֶן וּמַיִם. מַיִם וְשֶׁמֶן לִימִינָא, נַטְלֵי כַּהֲנֵי וְיַרְתֵּי לוֹן, וְשֶׁמֶן יַתִּיר מִכֹּלָּא. דְּאִיהוּ חֶדְוָותָא שֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, דִּכְתִּיב, ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן׳ (תהילים קלג, ב). וְיַיִן לִשְׂמָאלָא, יַרְתֵּי לֵיוָאֵי, לְאַרְמָא קָלָא וּלְזַמְּרָא, וְלָא לִשְׁתּוּק, דְּהָא חַמְרָא לָא שָׁתִיק לְעָלְמִין, וְשֶׁמֶן בַּחֲשַׁאי הוּא תָּדִיר.
תרגום
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כָּל אֶחָד מַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ, וְהַכֹּל כָּלוּל זֶה בָּזֶה. וּמִשּׁוּם כָּךְ יַיִן מַשְׁרֶה שִׂמְחָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּל מִתּוֹךְ מַיִם, וְאַחַר כָּךְ חוזֵר לִמְקומו, וְעָצוּב וְרוגֵז וְדָן דִּין. (וְהַכֹּהֵן תְּחִלָּה וְסִיּוּם צָרִיךְ שִׂמְחָה וְהֶאָרַת פָּנִים). רַבִּי אַבָּא אָמַר, מִמָּקוֹם אֶחָד יָצְאוּ - יַיִן וְשֶׁמֶן וּמַיִם (דבש וְחָלָב). מַיִם וְשֶׁמֶן לְיָמִין, נוֹטְלִים הַכֹּהֲנִים וְיוֹרְשִׁים אוֹתָם, וְשֶׁמֶן יוֹתֵר מֵהַכֹּל, שֶׁהוּא שִׂמְחָה רֵאשִׁית וְסִיּוּם, שֶׁכָּתוּב ׳כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יוֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן׳ (תהלים קלג, ב) - וְיַיִן לִשְׂמֹאל, יוֹרְשִׁים הַלְוִיִּם, לְהָרִים קוֹל וּלְזַמֵּר, וְלֹא לִשְׁתֹּק, שֶׁהֲרֵי יַיִן לֹא שׁוֹתֵק לְעוֹלָמִים, וְשֶׁמֶן הוּא תָּמִיד בַּחֲשַׁאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יוסי אמר כל חד אוזיף לחבריה, וכליל כלא דא בדא, ובגין כך, חמרא שרי חדוותא, בגין דכליל מגו מיא, ולבתר אהדר לאתריה, ועציב ורגיז ודאין דינא. (וכהנא שירותא וסיומא בעי חדותא ונהירו דאנפין) רבי אבא אמר, מאתר חד נפקו, יין ושמן ומים. מים ושמן לימינא, נטלי כהני וירתי לון, ושמן יתיר מכלא. דאיהו חדוותא שירותא וסיומא, דכתיב, ׳כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן׳ (תהילים קלג, ב). ויין לשמאלא, ירתי ליואי, לארמא קלא ולזמרא, ולא לשתוק, דהא חמרא לא שתיק לעלמין, ושמן בחשאי הוא תדיר.
התרגום: רבי יוסי אמר, כל אחד מלוה לחברו, והכל כלול זה בזה. ומשום כך יין משרה שמחה, משום שכלול מתוך מים, ואחר כך חוזר למקומו, ועצוב ורוגז ודן דין. (והכהן תחלה וסיום צריך שמחה והארת פנים). רבי אבא אמר, ממקום אחד יצאו - יין ושמן ומים (דבש וחלב). מים ושמן לימין, נוטלים הכהנים ויורשים אותם, ושמן יותר מהכל, שהוא שמחה ראשית וסיום, שכתוב ׳כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן׳ (תהלים קלג, ב) - ויין לשמאל, יורשים הלוים, להרים קול ולזמר, ולא לשתק, שהרי יין לא שותק לעולמים, ושמן הוא תמיד בחשאי.
מן המפרשים
יהל אור: מאתר חד נפקי. וסדרן שמן יין חלב ומים ודבש. וחלב הוא מקרא. ושאר הוא פרד"ס. וז"ש על בן זומא דבש מצאת כו'. ובכ"א שמאל נכלל בימין. ולכן אלו שהציצו בשמאל לבד נפגעו. ורבי עקיבא משכני כו' כמ"ש לריח כו' משכני כו'. ועיין ח"א כ"ו ב':
אור יקר: מה בין האי להאי שאחר ששניהם במדד. אחת המושל בחסד או בגבורה למה לא ישתוו אחרי רדתם אל מקום אחד. ותירץ אלא שמן וכו׳ בהיותו עוקר מאי דסלקא דעתין שימצאו השמן ויין במדה אחת במקומות שוים שזה אינו, שעם היות' שיושפע השמן למטה כיון…
הסולם: ר׳ יוסי אמר וכו׳: רי״א, כל אחד מלוה לחבירו, והכל כלול זה מזה, שהשמאל כלול מימין, והימין מהשמאל, וע״כ יין, שהוא משמאל, מתחיל בשמחה, משום שכלול ממים, שהוא מימין, ואח״כ חוזר למקומו, לשמאל, והוא נעצב ונרגז ודן דין, כדרך השמאל.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: