העלם ייסא בן רבי זעירא מכפר ראמין שלמד מאביו תורה ואגדה
שמיני · יין ושכר אל תשת - סוד שמן ויין לכהן וללוי ומעשה ברבי ייסא · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף לט ע"ב
לשון הזוהר
אָמְרוּ לֵיהּ הַהוּא בַּר נָשׁ יָדַע בְּאוֹרַיְיתָא. אָמַר לוֹן לָאו. סָבָא הוּא, וְלָא יָדַע לְבָרְכָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִית לֵיהּ בְּנִין, וְלָא שַׁוִּי לוֹן בְּבֵי רַב. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה (נ"א אי לאו הכי הוה) אִי לָא הֲוָה הָכִי, הֲוָה אֲעִילְנָא לְגַבֵּי הַאי כְּפַר לְמַלְּלָא עֲלָךְ, הַשְׁתָּא אָסִיר לָן לְמֵחֱזֵי אַנְפּוֹי. שְׁדֵי חֲמָרָא מִנָךְ, וְאַתְּ זִיל לְגַבָּן. אָמְרוּ לֵיהּ מַאן הוּא אָבוּךְ. אָמַר רִבִּי זְעֵירָא דִּכְפַר רָאמִין.
תרגום
אָמְרוּ לוֹ, אוֹתוֹ אָדָם יוֹדֵעַ בַּתּוֹרָה? אָמַר לָהֶם, לֹא, הוּא זָקֵן, וְלֹא יוֹדֵעַ לְבָרֵךְ אֶת הקב"ה, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וְלֹא שָׂם אוֹתָם בְּבֵית הָרַב. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, (אִם לֹא כָּךְ הָיָה) אִם לֹא הָיָה כָּךְ, הָיִיתִי נִכְנָס לַכְּפָר הַזֶּה לְדַבֵּר עָלֶיךְ. עַכְשָׁו אָסוּר לָנוּ לִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, זְרֹק מִמְּךְ אֶת הַחֲמוֹר, וְאַתָּה לֵךְ אֵלֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ, מִי אָבִיךְ? אָמַר, רַבִּי זְעֵירָא מִכְּפָר רָאמִין.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרו ליה ההוא בר נש ידע באורייתא. אמר לון לאו. סבא הוא, ולא ידע לברכא ליה לקודשא בריך הוא, ואית ליה בנין, ולא שוי לון בבי רב. אמר רבי יהודה (נ"א אי לאו הכי הוה) אי לא הוה הכי, הוה אעילנא לגבי האי כפר למללא עלך, השתא אסיר לן למחזי אנפוי. שדי חמרא מנך, ואת זיל לגבן. אמרו ליה מאן הוא אבוך. אמר רבי זעירא דכפר ראמין.
התרגום: אמרו לו, אותו אדם יודע בתורה? אמר להם, לא, הוא זקן, ולא יודע לברך את הקב"ה, ויש לו בנים, ולא שם אותם בבית הרב. אמר רבי יהודה, (אם לא כך היה) אם לא היה כך, הייתי נכנס לכפר הזה לדבר עליך. עכשו אסור לנו לראות את פניו, זרק ממך את החמור, ואתה לך אלינו. אמרו לו, מי אביך? אמר, רבי זעירא מכפר ראמין.
מן המפרשים
הסולם: א״ל ההוא ב״נ וכו׳: אמרו לו, אדם ההוא יודע בתורה. אמר להם לא, זקן הוא ואינו יודע לברך להקב״ה. ויש לו בנים, ואינו משים אותם בבית המדרש. א״ר יהודה, אם לא היה כך, הייתי נכנם לכפר הזה, לדבר עליך טוב, אל האדם המחזיק אותך, עתה, שהוא…
נפש דוד: אל"ה הוי כו' השתא אסיר לן למחמי אנפוי: כיון שהגדת לנו שהוא עם הארץ כזה שאין מברך על מזונו ואין מגדל בניו לתלמוד תורה - אסור להסתכל בפני אדם רשע. הא לאו הכי, אף על פי שא"ל תחלה דסליק ליה מאורייתא - היו חושבין למללא עלי'.