התנינים בעלי המשנה במחלקת בולע חברו ואם שוים נאמר בהם אהבה בסופה
שמיני · דגים וחגבים אינם טעונים שחיטה - סוד מורי הישיבה כדגי הים בתורה · מאמר 16 · פיסקה 2 · דף מב ע"א
לשון הזוהר
דְּאִינּוּן מָארֵי מַתְנִיתִין תַּנִינַיָּא, הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, ׳נָחָשׁ בָּרִיחַ׳ (ישעיהו כז, א), לָקֳבֵל ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח), בְּזִמְנָא דְּתַנִּינָן מָארֵי מִשְׁנָה אִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת, וּמַקְשִׁין דָּא לְדָא, בָּלַע לְחַבְרֵיהּ. וְהַאי אִיהוּ תַּלְמִיד זְעֵיר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, חַיָּיב מִיתָה. וְאִי אִינּוּן שָׁוִין דָּא לְדָא, וְאִית בְּהוֹן מַחֲלוֹקֶת, וְקוּשְׁיָא, אִתְּמַר בְּהוֹן (ס"א לבסוף) ׳אֶת וָהֵב בְּסוּפָה׳ (במדבר כא, יד), אוֹקְמוּהָ אַהֲבָה בְּסוּפָה. (ע"כ רע"מ).
תרגום
שֶׁאְוֹתָם מוֹרֵי הַמִּשְׁנָה, הַתַּנִּינִים, הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, ׳נָחָשׁ בָּרִיחַ׳, כְּנֶגֶד ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים׳ (שמות כו, כח) - בִּזְמַן שֶׁהַתַּנִּינִים, בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, יֵשׁ מַחֲלֹקֶת וּמַקְשִׁים זֶה עַל זֶה, בּוֹלֵעַ אֶת חֲבֵרוֹ, וְזֶה תַּלְמִיד קָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה, חַיָּב מִיתָה. וְאִם הֵם שָׁוִים זֶה לָזֶה וְיֵשׁ בָּהֶם מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיָה, נֶאֱמַר בָּהֶם (לְבַסּוֹף) ׳אֶת וָהֵב בְּסוּפָה׳ (במדבר כא, יד), וּפֵרְשׁוּהָ - אַהֲבָה בְּסוֹפָהּ. (עַד כָּאן רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דאינון מארי מתניתין תניניא, התנין הגדול, ׳נחש בריח׳ (ישעיהו כז, א), לקבל ׳והבריח התיכון בתוך הקרשים׳ (שמות כו, כח), בזמנא דתנינן מארי משנה אית בהון מחלוקת, ומקשין דא לדא, בלע לחבריה. והאי איהו תלמיד זעיר שלא הגיע להוראה ומורה, חייב מיתה. ואי אינון שוין דא לדא, ואית בהון מחלוקת, וקושיא, אתמר בהון (ס"א לבסוף) ׳את והב בסופה׳ (במדבר כא, יד), אוקמוה אהבה בסופה. (ע"כ רע"מ).
התרגום: שאותם מורי המשנה, התנינים, התנין הגדול, ׳נחש בריח׳, כנגד ׳והבריח התיכן בתוך הקרשים׳ (שמות כו, כח) - בזמן שהתנינים, בעלי המשנה, יש מחלקת ומקשים זה על זה, בולע את חברו, וזה תלמיד קטן שלא הגיע להוראה ומורה, חיב מיתה. ואם הם שוים זה לזה ויש בהם מחלקת וקשיה, נאמר בהם (לבסוף) ׳את והב בסופה׳ (במדבר כא, יד), ופרשוה - אהבה בסופה. (עד כאן רעיא מהימנא).
מן המפרשים
יהל אור: בלע לחבריה. ר"ל אותו שהגיע להוראה לאותו שלא הגיע כמש"ו. וז"ש ( ע"ז ד, א ) מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע כו'. אבל אם אינו גדול ז"ש ואי כו':
הסולם: דאינון מארי מתניתין וכו׳: כי אלי בעלי המשנה הם תנינים. דהיינו התנין הגדול נחש בריח, כנגד והבריח התיכון בתוך הקרשים, שה״ס ת״ת. ובזמן שהתנינים בעלי המשנה יש בהם מחלוקת, ומקשים זה לזה. בולע אחד לחבירו, אם זה הוא תלמיד קטן שלא…
אור החמה: מן המקבילה בכי תצא מאמר י, א (רעח:) פקידא אבתריה לדון בדיני דגים וחגבים . וכו' עיין בפ' שמיני
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: