ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 12: אשר כתבתי להורתם - תורה שבכתב ותורה שבעל פה מיין המשמר › פיסקה 1 (מ ע"ב)

אשר כתבתי להורתם - להורתם של תורה ומצוות שמקומם ביין המשמר

שמיני · אשר כתבתי להורתם - תורה שבכתב ותורה שבעל פה מיין המשמר · מאמר 12 · פיסקה 1 · דף מ ע"ב

לשון הזוהר

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְגוֹ'׳ (שמות כד, יב). וְהַתּוֹרָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְהַמִּצְוָה, דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. לְהֹרֹתָם כְּתִיב חָסֵר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׳ (שיר השירים ג, ד). הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, לְהוֹרֹתָם דְּמִי, אִי תֵּימָא הוֹרֹתָם דְּיִשְׂרָאֵל, לָאו הָכֵי, דְּהָא יִשְׂרָאֵל לָא אַדְכָּרוּ בְּהַאי קְרָא. אֶלָּא הוֹרֹתָם דְּתוֹרָה וּמִצְוָה. וּמַאי הִיא. דָּא (אתר) יַיִן דְּמִנְטְרָא. בְּגִין דְּכָל כְּתִיבָה דְּסֵפֶר עִלָּאָה תַּמָּן שַׁרְיָא, וּמִתַּמָּן נָפְקָא תּוֹרָה, וְעַל דָּא קָרֵינָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב. וְדָא הוּא ׳אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהֹרֹתָם׳, לְהֹרֹתָם וַדַּאי. (כמה דאת אמר ׳ואל חדר הורתי׳)

תרגום

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְגוֹ'׳ (שמות כד, יב). וְהַתּוֹרָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְהַמִּצְוָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. לְהוֹרֹתָם, כְּתִיב חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שִׁיר ג) ׳וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׳ - כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, לְהוֹרֹתָם שֶׁל מִי? אִם תֹּאמַר הוֹרֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נִזְכְּרוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה. אֶלָּא הוֹרֹתָם שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמַה הִיא? זֶהוּ (מָקוֹם) יַיִן הַמְשֻׁמָּר. מִשּׁוּם שֶׁכָּל כְּתִיבָה שֶׁל הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן שָׁם שְׁרוּיָה, וּמִשָּׁם יָצְאָה תוֹרָה, וְעַל זֶה קוֹרְאִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. וְזֶהוּ ׳אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם׳ - לְהוֹרֹתָם וַדַּאי. (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳ואל חדר הורתי׳ (שיר השירים ג, ד)).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו פתח ואמר, ׳ויאמר יהו"ה אל משה עלה אלי ההרה וגו'׳ (שמות כד, יב). והתורה, דא תורה שבכתב. והמצוה, דא תורה שבעל פה. להרתם כתיב חסר, כמה דאת אמר ׳ואל חדר הורתי׳ (שיר השירים ג, ד). הכא אית לאסתכלא, להורתם דמי, אי תימא הורתם דישראל, לאו הכי, דהא ישראל לא אדכרו בהאי קרא. אלא הורתם דתורה ומצוה. ומאי היא. דא (אתר) יין דמנטרא. בגין דכל כתיבה דספר עלאה תמן שריא, ומתמן נפקא תורה, ועל דא קרינן תורה שבכתב. ודא הוא ׳אשר כתבתי להרתם׳, להרתם ודאי. (כמה דאת אמר ׳ואל חדר הורתי׳)

התרגום: עוד פתח ואמר, ׳ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה וגו'׳ (שמות כד, יב). והתורה - זו תורה שבכתב. והמצוה - זו תורה שבעל פה. להורתם, כתיב חסר, כמו שנאמר (שיר ג) ׳ואל חדר הורתי׳ - כאן יש להתבונן, להורתם של מי? אם תאמר הורתם של ישראל - לא כך, שהרי ישראל לא נזכרו בכתוב הזה. אלא הורתם של תורה ומצוות, ומה היא? זהו (מקום) יין המשמר. משום שכל כתיבה של הספר העליון שם שרויה, ומשם יצאה תורה, ועל זה קוראים תורה שבכתב. וזהו ׳אשר כתבתי להורתם׳ - להורתם ודאי. (כמו שנאמר ׳ואל חדר הורתי׳ (שיר השירים ג, ד)).

מן המפרשים

מקדש מלך: תמן שרייא פי' שיסוד דאבא הוא בתוך אימא. ומתמן נפקא תורה . פי' מהבינה יצא זעיר הנק' תורה: וע"ד קרינן תורה שבכתב. פי' תורה שהוא זעיר שרשו מיסוד דאבא הנק' כתב: תורה אחרא. פי' מ': דקיימא על פה וכו'. פי' שיסוד דא"וא הוא דעת דזעיר…

אור החמה: תו פתח ואמר ויאמר וגומר תושב"כ ת"ת תושבע"פ מ' הורתם בינה עיבורם ואי תימא הורתם דיש' ולפי זה הכי פי' והתורה והמצוה כדפי' אשר כתבתי וציירתי מציאותם באמן של יש' דהיינו מלכות עיבורן של כל הנשמות וא"כ לא זכו ישראל להתאחז בתורה כי…

הסולם: תו פתח ואמר וכו׳: עוד פו״א, ויאמר ה׳ אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם. והתורה, זו תורה שבכתב, שהוא ז״א, והמצוה, זו תורה שבעל פה, שהיא המלכות. להרתם כתוב, חסר ו', הוא כמו שאתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: