ממלכת הזוהר › זוהר › שמיני › מאמר 1: ויהי ביום השמיני - סוד ברן יחד כוכבי בקר ובריאת אדם בתורה › פיסקה 2 (לה ע"ב)

בתורה נברא אדם - נעשה אדם אמר לה הקבה אני ואת נעמיד אותו בעולם

שמיני · ויהי ביום השמיני - סוד ברן יחד כוכבי בקר ובריאת אדם בתורה · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף לה ע"ב

לשון הזוהר

וּבְאוֹרַיְיתָא אִתְבְּרֵי בַּר נָשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם׳ (בראשית א, כו). אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹרַיְיתָא, בָּעֵינָא לְמִבְרֵי אָדָם. אָמְרָה קַמֵּיהּ, הַאי בַּר נָשׁ זַמִּין לְמֶחֱטֵי וּלְאַרְגְזָא קַמָּךְ, אִי לָא תַּאֲרִיךְ רוּגְזָךְ עָלֵיהּ, הֵיךְ יְקוּם בְּעָלְמָא. אָמַר לָהּ, אֲנָא וְאַתְּ נוֹקִים לֵיהּ בְּעָלְמָא, דְּהָא לָאו לְמַגָּנָא אִתְקָרֵינָא אֶרֶךְ אַפַּיִם. (ס"א דהא כל זמנא דישתדלון באורייתא מתקיימי בעלמא) רִבִּי חִיָּיא אָמַר, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אוּקְמוּהָ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵינוּ׳. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מֵהָכָא, ׳אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ׳ (קהלת ב, יב), עָשׂוּהוּ וַדַּאי. וְדָא הוּא צֶלֶם וּדְמוּת, צֶלֶם: בִּדְכוּרָא. דְּמוּת: בְּנוּקְבָּא וְעַל דָּא שֵׁירוּתָא דְּאוֹרַיְיתָא ב', וְאוֹקְמוּהָ.

תרגום

וּבַתּוֹרָה נִבְרָא אָדָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית א) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם (בראשית א, כו)׳ - אָמַר הקב"ה לַתּוֹרָה: אֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹא אָדָם. אָמְרָה לְפָנָיו: הָאָדָם הַזֶּה עָתִיד לַחֲטֹא וּלְהַרְגִּיז לְפָנֶיךְ, אִם לֹא תַאֲרִיךְ רָגְזְךְ עָלָיו, אֵיךְ יַעֲמֹד בָּעוֹלָם?! אָמַר לָהּ: אֲנִי וְאַתְּ נַעֲמִיד אוֹתוֹ בָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי לֹא לְחִנָּם נִקְרֵאתִי אֶרֶךְ אַפַּיִם. (שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה, יִתְקַיְּמוּ בָּעוֹלָם). רַבִּי חִיָּיא אָמַר, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֶעֱמִידוּ אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ׳ - רַבִּי יוֹסֵי אָמַר מִכָּאן, (קהלת ב) ׳אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, עָשׂוּהוּ וַדַּאי (קהלת ב, יב)׳ - וְזֶהוּ צֶלֶם וּדְמוּת. צֶלֶם - בְּזָכָר. דְּמוּת - בַּנּוּקְבָּא. וְעַל זֶה הַתְחָלַת הַתּוֹרָה בְּב', וּפֵרְשׁוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובאורייתא אתברי בר נש, הדא הוא דכתיב, ׳ויאמר אלהים נעשה אדם׳ (בראשית א, כו). אמר קודשא בריך הוא לאורייתא, בעינא למברי אדם. אמרה קמיה, האי בר נש זמין למחטי ולארגזא קמך, אי לא תאריך רוגזך עליה, היך יקום בעלמא. אמר לה, אנא ואת נוקים ליה בעלמא, דהא לאו למגנא אתקרינא ארך אפים. (ס"א דהא כל זמנא דישתדלון באורייתא מתקיימי בעלמא) רבי חייא אמר, תורה שבכתב ותורה שבעל פה אוקמוה ליה לבר נש בעלמא, הדא הוא דכתיב ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותינו׳. רבי יוסי אמר מהכא, ׳את אשר כבר עשוהו׳ (קהלת ב, יב), עשוהו ודאי. ודא הוא צלם ודמות, צלם: בדכורא. דמות: בנוקבא ועל דא שירותא דאורייתא ב', ואוקמוה.

התרגום: ובתורה נברא אדם, זהו שכתוב (בראשית א) ׳ויאמר אלהים נעשה אדם (בראשית א, כו)׳ - אמר הקב"ה לתורה: אני רוצה לברא אדם. אמרה לפניו: האדם הזה עתיד לחטא ולהרגיז לפניך, אם לא תאריך רגזך עליו, איך יעמד בעולם?! אמר לה: אני ואת נעמיד אותו בעולם, שהרי לא לחנם נקראתי ארך אפים. (שהרי כל זמן שישתדלו בתורה, יתקימו בעולם). רבי חייא אמר, תורה שבכתב ותורה שבעל פה העמידו את האדם בעולם. זהו שכתוב ׳נעשה אדם בצלמנו כדמותנו׳ - רבי יוסי אמר מכאן, (קהלת ב) ׳את אשר כבר עשוהו, עשוהו ודאי (קהלת ב, יב)׳ - וזהו צלם ודמות. צלם - בזכר. דמות - בנוקבא. ועל זה התחלת התורה בב', ופרשוה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ויאמר אלהים פי' אבא אמר לבינה הנק' אלהים וכאלו אמר ויאמר לאלהים. וז"ש אמר קב"ה שהוא אבא לאורייתא שהיא בינה. בעינא למברי אדם והיינו נעשה אדם. אמרה בינה קמיה דאבא:

זוהר הרקיע: פרשת שמיני‏ דף ל"ה ע"ב ובאורייתא אתברי בר נש הה"ד ( בראשית א-כו ) ויאמר אלהים נעשה אדם וכו' ר' חייא אמר תורה שבכתב ותורה שבע"פ וכו'.‏ רמז על תורה קדומה שהוא חכמה שהאציל את ת"ת ומלכות זכר ונוקבא הנקר' אדם וז"ש ( משלי ח-ל )…

הסולם: ובאורייתא אתברי בר נש וכו׳: ובהתורה נברא האדם. ז״ש, ויאמר אלקים נעשה אדם. שכתוב, לשון רבים, אמר הקב״ה אל התורה. רוצה אני לברוא אדם. אמרה לפניו, אדם הזה עתיד לחטוא ולהרגיז אותך. אם לא תאריך אפך עליו, איך יתקיים בעולם. אמר לה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: