ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 8: שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים › פיסקה 2 (ד ע"ב)

קושיית ר ׳יהודה מהו׳ איש וביתו באו בסוד עליון

שמות · שכינה יורדת למצרים בדמות חיה בשם ישראל - עם ארבעים ושנים שמשים קדושים · מאמר 8 · פיסקה 2 · דף ד ע"ב

לשון הזוהר

שָׁאַל רִבִּי יְהוּדָה לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, (אמר ליה) כֵּיוָן דְּשַׁמְעַת מֵאָבוּךְ, פָּרָשַׁת ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳ בְּרָזָא עִלָּאָה, מַאי קָאָמַר ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳. אָמַר לֵיהּ, הַהוּא מִלָּה דְּהֲוָה אָמַר אַבָּא, אִינּוּן הָווּ מַלְאָכִין עִלָּאִין, דְּאִינּוּן לְעֵילָּא עַל תַּתָּאֵי מִנְהוֹן, הַיְינוּ דִּכְתִּיב ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳, וְהָכִי אָמַר אַבָּא, כָּל אִינּוּן מַלְאָכִין דִּבְדַרְגָּא עִלָּאָה, אִקְרוּן גּוּבְרִין דּוּכְרִין, וְאִינּוּן דִּבְדַרְגָּא תַּתָּאָה מִנְהוֹן, אִתְקְרוּן (נוקבתא) בַּיִת, דְּאִתְּתָא נוּקְבָּא דִּמְקַבְּלָא מִן דְּכוּרָא.

תרגום

שָׁאַל רַבִּי יְהוּדָה אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן, (אָמַר לוֹ) כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתָּ מֵאָבִיךְ אֶת פָּרָשַׁת ׳וְאֵלֶּה שְׁמוֹת׳ בְּסוֹד עֶלְיוֹן, מַה זֶּה שֶׁאָמַר ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳? אָמַר לוֹ, אוֹתָהּ מִלָּה שֶׁהָיָה אוֹמֵר אַבָּא, אֵלּוּ הֵם מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם מֵעַל הַתַּחְתּוֹנִים מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ׳ (שמות א, א). וְכָךְ אָמַר אַבָּא, כָּל אוֹתָם מַלְאָכִים שֶׁבְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה, נִקְרָאִים גְּבָרִים זְכָרִים, וְאוֹתָם שֶׁבְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה מֵהֶם, נִקְרָאִים (נְקֵבוֹת) בַּיִת, שֶׁאִשָּׁה נוּקְבָּא שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִן הַזָּכָר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שאל רבי יהודה לרבי אלעזר ברבי שמעון, (אמר ליה) כיון דשמעת מאבוך, פרשת ׳ואלה שמות׳ ברזא עלאה, מאי קאמר ׳איש וביתו באו׳. אמר ליה, ההוא מלה דהוה אמר אבא, אינון הוו מלאכין עלאין, דאינון לעילא על תתאי מנהון, היינו דכתיב ׳איש וביתו באו׳, והכי אמר אבא, כל אינון מלאכין דבדרגא עלאה, אקרון גוברין דוכרין, ואינון דבדרגא תתאה מנהון, אתקרון (נוקבתא) בית, דאתתא נוקבא דמקבלא מן דכורא.

התרגום: שאל רבי יהודה את רבי אלעזר בן רבי שמעון, (אמר לו) כיון ששמעת מאביך את פרשת ׳ואלה שמות׳ בסוד עליון, מה זה שאמר ׳איש וביתו באו׳? אמר לו, אותה מלה שהיה אומר אבא, אלו הם מלאכים עליונים, שהם מעל התחתונים מהם. זהו שכתוב ׳איש וביתו באו׳ (שמות א, א). וכך אמר אבא, כל אותם מלאכים שבדרגה עליונה, נקראים גברים זכרים, ואותם שבדרגה תחתונה מהם, נקראים (נקבות) בית, שאשה נוקבא שמקבלת מן הזכר.

מן המפרשים

אור החמה: מאי קאמר איש וביתו י"ל דמבעיא ליה דהיאך שייך איש וביתו אם לפשט וכי ביתו הוא שבקי ולדרך נסתר לדברי ר"ש וכי ביתו שייך. דר' אליעזר בר' שמעון גרסי'.

שעת רצון: והיינו דכתיב איש וביתו באו והכי אמר אבא והיינו דכתיב איש וביתו באו והכי אמר אבא כל אינון מלאכין דבדרגא עלאה אקרון גוברין דוכרין ואינון דבדרגא תתאה מנהון אתקרון בית דאיתתא נוקבא דמקבלא מן דכורא. פירוש, סוד ענין זה הוא מ"ש רבינו…

הסולם: שאל ר' יהודה וכו': שאל ר"י את ר' אלעזר בן ר' שמעון, כיון ששמעת מאביך, פרשת ואלה שמות שפירש אותה בסוד העליון, דהיינו שבני ישראל הם מ"ב מלאכים קדושים כנ"ל בסמוך, וא"כ מהו שאומר, איש וביתו באו, הרי במלאכים אינו נוהג בני בית. אמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר