ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 33: מעשה בקבר בדרך - שני נדרי הקב"ה ליעקב בגלות ובתחייה › פיסקה 2 (טז ע"ב)

המת הנזוף - צער בנו השבוי מונע כניסתו למקומו

שמות · מעשה בקבר בדרך - שני נדרי הקב"ה ליעקב בגלות ובתחייה · מאמר 33 · פיסקה 2 · דף טז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאן אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ יוּדָאי אֲנָא, וַאֲנָא יָתִיב נְזִיפָא, דַּאֲנָא לָא יָכִילְנָא לְמֵיעַל, בְּגִין הַהוּא צַעֲרָא דִּבְרִי, דְּגַנְבֵיהּ הַהוּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, כַּד אִיהוּ הֲוָה זְעֵירָא, וְאַלְקֵי לֵיהּ כָּל יוֹמָא, וְצַעֲרָא דִּילֵיהּ דָּחֵי לִי לְמֵיעָאל בְּדוּכְתָּאי, וּבְהַאי אַתְרָא לָא אִתְּעָרִית, בַּר הָאִידָּנָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ, אֲנִי יְהוּדִי, וַאֲנִי יוֹשֵׁב נָזוּף, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִכָּנֵס מִשּׁוּם אוֹתוֹ צַעַר שֶׁל שְׁנִי שֶׁגָּנַב אוֹתוֹ גוֹי כְּשֶׁהָיָה קָטָן וּמַלְקֶה אוֹתוֹ כָּל יוֹם, וְהַצַּעַר שֶׁלּוֹ דּוֹחֶה אוֹתִי מִלְּהִכָּנֵס לִמְקוֹמִי, וּבְמָקוֹם זֶה לֹא הִתְעוֹרַרְתִּי פְּרָט לְעַכְשָׁו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, מאן את. אמר ליה יודאי אנא, ואנא יתיב נזיפא, דאנא לא יכילנא למיעל, בגין ההוא צערא דברי, דגנביה ההוא עבודת כוכבים ומזלות, כד איהו הוה זעירא, ואלקי ליה כל יומא, וצערא דיליה דחי לי למיעאל בדוכתאי, ובהאי אתרא לא אתערית, בר האידנא.

התרגום: אמר רבי יהודה, מי אתה? אמר לו, אני יהודי, ואני יושב נזוף, שאיני יכול להכנס משום אותו צער של שני שגנב אותו גוי כשהיה קטן ומלקה אותו כל יום, והצער שלו דוחה אותי מלהכנס למקומי, ובמקום זה לא התעוררתי פרט לעכשו.

מן המפרשים

אור החמה: בגין ההוא צערא דברי. תימה דהא בפ' פנחס דף ר"ף אמרו שבשעת שמחת האדם הקב"ה מודיע לאביו ולאמו אבל בצרתו אינו מודיע להם והכא אמאי הודיע ללוי בר לחמאי צער בנו. וי"ל דהקב"ה אינו מודיע אמנם יודע מהכרוז או ע"י סבה אחרת אבל לא ע"י קב"ה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר