ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 28: תפילת רבי עקיבא לגשם - סוד אהוב המלך והעבד › פיסקה 3 (טו ע"א)

משל אהוב המלך והעבד- טעם מהירות התשובה לר׳ עקיבא

שמות · תפילת רבי עקיבא לגשם - סוד אהוב המלך והעבד · מאמר 28 · פיסקה 3 · דף טו ע"א

לשון הזוהר

קָם רִבִּי עֲקִיבָא קָמֵי עַמָּא וְאָמַר, אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, רִבִּי אֱלִיעֶזְרִ דָּמֵי לִרְחִימָא דְּמַלְכָּא, דְּרָחִים לֵיהּ יַתִּיר, וְכַד עָאל קָמֵי מַלְכָּא, נִיחָא לֵיהּ, וְלָא בָּעֵי לְמַיתָן לֵיהּ בָּעוּתֵיהּ בִּבְהִילוּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיתְפְּרַשׁ מִנֵּיהּ, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּלִישְׁתְּעֵי בַּהֲדֵיהּ. וַאֲנָא דָּמֵי לְעַבְדָּא דְּמַלְכָּא, דְּבָעָא בָּעוּתֵיהּ קָמֵיהּ, וְלָא בָּעֵי מַלְכָּא דְּלֵיעוּל לְתַרְעֵי פַּלְטֵרִין, וְכָּל שֶׁכֵּן דְּלִישְׁתְּעֵי בַּהֲדֵיהּ, אָמַר מַלְכָּא, הָבוּ לֵיהּ בָּעוּתֵיהּ בִּבְהִילוּ, וְלָא לֵיעוּל הָכָא. כַּךְ רִבִּי אֱלִיעֶזְרִ אִיהוּ רְחִימָא דְּמַלְכָּא, וַאֲנָא עַבְדָּא, וּבָעֵי מַלְכָּא לְאִשְׁתְּעֵי בַּהֲדֵיהּ כָּל יוֹמָא, וְלָא יִתְפְּרִישׁ מִנֵּיהּ. וַאֲנָא, לָא בָּעֵי מַלְכָּא דְּאִיעוּל תַּרְעֵי דְּפַלְטֵרִין. נָח דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֱלִיעֶזְרִ.

תרגום

קָם רַבִּי עֲקִיבָא לִפְנֵי הָעָם וְאָמַר, אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דּוֹמֶה לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ יוֹתֵר, וּכְשֶׁנִּכְנָס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, נוֹחַ לוֹ, וְלֹא רוֹצֶה לָתֵת לוֹ בַּקָּשָׁתוֹ בְּחִפָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, שֶׁנּוֹחַ לוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ. וַאֲנִי דּוֹמֶה לְעֶבֶד הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לְפָנָיו, וְלֹא רוֹצֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי אַרְמוֹנוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לְדַבֵּר עִמּוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, תְּנוּ לוֹ בַּקָּשָׁתוֹ בִּמְהִירוּת וְלֹא יִכָּנֵס לְכָאן. כָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא אֲהוּב הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי הָעֶבֶד, וְהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל הַיּוֹם וְלֹא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי - הַמֶּלֶךְ לֹא רוֹצֶה שֶׁאֶכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי אַרְמוֹנוֹ. וְנָחָה דַעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם רבי עקיבא קמי עמא ואמר, אמשול לכם משל, למה הדבר דומה, רבי אליעזר דמי לרחימא דמלכא, דרחים ליה יתיר, וכד עאל קמי מלכא, ניחא ליה, ולא בעי למיתן ליה בעותיה בבהילו, כי היכי דלא ליתפרש מניה, דניחא ליה דלישתעי בהדיה. ואנא דמי לעבדא דמלכא, דבעא בעותיה קמיה, ולא בעי מלכא דליעול לתרעי פלטרין, וכל שכן דלישתעי בהדיה, אמר מלכא, הבו ליה בעותיה בבהילו, ולא ליעול הכא. כך רבי אליעזר איהו רחימא דמלכא, ואנא עבדא, ובעי מלכא לאשתעי בהדיה כל יומא, ולא יתפריש מניה. ואנא, לא בעי מלכא דאיעול תרעי דפלטרין. נח דעתיה דרבי אליעזר.

התרגום: קם רבי עקיבא לפני העם ואמר, אמשל לכם משל למה הדבר דומה. רבי אליעזר דומה לאהוב המלך שאוהב אותו יותר, וכשנכנס לפני המלך, נוח לו, ולא רוצה לתת לו בקשתו בחפזון, כדי שלא יפרד ממנו, שנוח לו לדבר עמו. ואני דומה לעבד המלך שבקש בקשתו לפניו, ולא רוצה המלך שיכנס לשערי ארמונו, וכל שכן לדבר עמו. אמר המלך, תנו לו בקשתו במהירות ולא יכנס לכאן. כך רבי אליעזר הוא אהוב המלך, ואני העבד, והמלך רוצה לדבר עמו כל היום ולא יפרד ממנו, ואני - המלך לא רוצה שאכנס לשערי ארמונו. ונחה דעתו של רבי אליעזר.

מן המפרשים

אור החמה: ר' אליעזר דמי לרחימא וכו'. הענין שר"ע להניח דעתו של ר"א אמר שר' אליעזר היה עושה המצות מצד אהבה במדרגת הבן לכן גם הקב"ה אוהב אותו ולכן היה חפץ הקב"ה שר"א ישפוך שיחו לפניו ושיאריך בתחנה לתוקף האהבה שכל דבריו ערבים באזניו. אמנם…

הסולם: קם ר' עקיבא וכו': עמד ר"ע לפני העם ואמר, אמשול לכם משל למה הדבר דומה , ר' אליעזר דומה לאוהבו של מלך, שאוהב אותו ביותר, וכשבא לפני המלך, הוא רצוי לו, ואינו רוצה לתת לו בקשתו במהרה, כדי שלא יפרד ממנו, כי רצוי לו שידבר עמו. ואני…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר