ממלכת הזוהר › זוהר › שמות › מאמר 25: רבי חייא בפרגוד רשב"י - ׳ברח דודי׳ וגילוי כבוד התורה › פיסקה 5 (יד ע"א)

היפתחות הפרגוד- ניצוץ האור שהאלים את פי ר׳ חייא

שמות · רבי חייא בפרגוד רשב"י - ׳ברח דודי׳ וגילוי כבוד התורה · מאמר 25 · פיסקה 5 · דף יד ע"א

לשון הזוהר

יָתִיב רִבִּי חִיָּיא, בָּכָה וְאִתְגַּנַּח, פָּתַח וְאָמַר, ׳סוֹב דְּמֵה לְךָ דּוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים׳ (שיר השירים ב, יז). אִתְפְּתַח תַּרְעָא דְּפַרְגּוֹדָא, לָא עָייִל רִבִּי חִיָּיא, זָקִיף רִבִּי שִׁמְעוֹן עֵינוֹי וְאָמַר, שְׁמַע מִינָּהּ אִתְיְהָיב רְשׁוּתָא לְמַאן דְּאִיהוּ אַבְרָאי וַאֲנָן לְגוֹ. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן, אָזַל אֶשָּׂא מִדּוּכְתֵּיהּ, עַד דּוּכְתָּא דְּרִבִּי חִיָּיא, אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, קוּזְטִיפָא דִּנְהוֹרָא דְּקַלִיטְרָא (ס"א דקלדיטא) לְבַר, וַאֲנָא הָכָא לְגוֹ, אִתְאַלַּם פּוּמֵיהּ דְּרִבִּי חִיָּיא.

תרגום

יָשַׁב רַבִּי חִיָּיא, בָּכָה וְנֶאֱנַח. פָּתַח וְאָמַר, ׳סֹב דְּמֵה לְךְ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים׳ (שיר השירים ב, יז) - נִפְתַּח שַׁעַר הַפַּרְגּוֹד, לֹא נִכְנַס רַבִּי חִיָּיא. זָקַף רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת עֵינָיו וְאָמַר, מִזֶּה נִשְׁמָע שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְמִישֶׁהוּ בַּחוּץ, וְאָנוּ בִּפְנִים?! קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן. הָלְכָה הָאֵשׁ מִמְּקוֹמָהּ עַד מְקוֹם רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, נִיצוֹץ אוֹר הַקְּלִיטָה בַּחוּץ, שֶׁל הַמַּפְתֵּחַ וְאָנוּ כָּאן בִּפְנִים?! הִתְאַלֵּם פִּיו שֶׁל רַבִּי חִיָּיא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יתיב רבי חייא, בכה ואתגנח, פתח ואמר, ׳סוב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים׳ (שיר השירים ב, יז). אתפתח תרעא דפרגודא, לא עייל רבי חייא, זקיף רבי שמעון עינוי ואמר, שמע מינה אתיהיב רשותא למאן דאיהו אבראי ואנן לגו. קם רבי שמעון, אזל אשא מדוכתיה, עד דוכתא דרבי חייא, אמר רבי שמעון, קוזטיפא דנהורא דקליטרא (ס"א דקלדיטא) לבר, ואנא הכא לגו, אתאלם פומיה דרבי חייא.

התרגום: ישב רבי חייא, בכה ונאנח. פתח ואמר, ׳סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים׳ (שיר השירים ב, יז) - נפתח שער הפרגוד, לא נכנס רבי חייא. זקף רבי שמעון את עיניו ואמר, מזה נשמע שנתנה רשות למישהו בחוץ, ואנו בפנים?! קם רבי שמעון. הלכה האש ממקומה עד מקום רבי חייא. אמר רבי שמעון, ניצוץ אור הקליטה בחוץ, של המפתח ואנו כאן בפנים?! התאלם פיו של רבי חייא.

מן המפרשים

אור החמה: פתח ואמר סוב דמה לך פסוק אחר דומה לדרוש שהיה בו וירמוז לר' חייא שיסוב לאחוריו עד שידמה בכשרותו אל הצדיק דהיינו לצבי וגו' בין כך ובין כך נתקבלה תפלתו ודמעתו של ר' חייא ונפתח הפרגוד:

הסולם: יתיב ר' חייא וכו': ישב ר' חייא. בכה ונאנח. פתח ואמר, סוב דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים , דהיינו ע"פ הפירוש ששמע מר"ש, שאע"פ שבורח הוא מחזיר ראשו לאחוריו ואינו מתרחק (כנ"ל אות רל"ה) אז נפתח שער המסך. אבל ר' חייא לא נכנס. נשא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: